Exodus

1:1 ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב איש וביתו באו

1:2 ראובן שמעון לוי ויהודה

1:3 יששכר זבולן ובנימן

1:4 דן ונפתלי גד ואשר

1:5 ויהי כל-נפש יצאי ירך-יעקב שבעים נפש ויוסף היה במצרים

1:6 וימת יוסף וכל-אחיו וכל הדור ההוא

1:7 ובני ישראל פרו וישרצו וירבו ויעצמו במאד מאד ותמלא הארץ אתם

1:8 ויקם מלך-חדש על-מצרים אשר לא-ידע את-יוסף

1:9 ויאמר אל-עמו הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו

1:10 הבה נתחכמה לו פן-ירבה והיה כי-תקראנה מלחמה ונוסף גם-הוא על-שנאינו ונלחם-בנו ועלה מן-הארץ

1:11 וישימו עליו שרי מסים למען ענתו בסבלתם ויבן ערי מסכנות לפרעה את-פתם ואת-רעמסס

1:12 וכאשר יענו אתו כן ירבה וכן יפרץ ויקצו מפני בני ישראל

1:13 ויעבדו מצרים את-בני ישראל בפרך

1:14 וימררו את-חייהם בעבדה קשה בחמר ובלבנים ובכל-עבדה בשדה את כל-עבדתם אשר-עבדו בהם בפרך

1:15 ויאמר מלך מצרים למילדת העברית אשר שם האחת שפרה ושם השנית פועה

1:16 ויאמר בילדכן את-העבריות וראיתן על-האבנים אם-בן הוא והמתן אתו ואם-בת הוא וחיה

1:17 ותיראן המילדת את-האלהים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים ותחיין את-הילדים

1:18 ויקרא מלך-מצרים למילדת ויאמר להן מדוע עשיתן הדבר הזה ותחיין את-הילדים

1:19 ותאמרן המילדת אל-פרעה כי לא כנשים המצרית העברית כי-חיות הנה בטרם תבוא אלהן המילדת וילדו

1:20 וייטב אלהים למילדת וירב העם ויעצמו מאד

1:21 ויהי כי-יראו המילדת את-האלהים ויעש להם בתים

1:22 ויצו פרעה לכל-עמו לאמר כל-הבן הילוד היארה תשליכהו וכל-הבת תחיון

2:1 וילך איש מבית לוי ויקח את-בת-לוי

2:2 ותהר האשה ותלד בן ותרא אתו כי-טוב הוא ותצפנהו שלשה ירחים

2:3 ולא-יכלה עוד הצפינו ותקח-לו תבת גמא ותחמרה בחמר ובזפת ותשם בה את-הילד ותשם בסוף על-שפת היאר

2:4 ותתצב אחתו מרחק לדעה מה-יעשה לו

2:5 ותרד בת-פרעה לרחץ על-היאר ונערתיה הלכת על-יד היאר ותרא את-התבה בתוך הסוף ותשלח את-אמתה ותקחה

2:6 ותפתח ותראהו את-הילד והנה-נער בכה ותחמל עליו ותאמר מילדי העברים זה

2:7 ותאמר אחתו אל-בת-פרעה האלך וקראתי לך אשה מינקת מן העברית ותינק לך את-הילד

2:8 ותאמר-לה בת-פרעה לכי ותלך העלמה ותקרא את-אם הילד

2:9 ותאמר לה בת-פרעה היליכי את-הילד הזה והינקהו לי ואני אתן את-שכרך ותקח האשה הילד ותניקהו

2:10 ויגדל הילד ותבאהו לבת-פרעה ויהי-לה לבן ותקרא שמו משה ותאמר כי מן-המים משיתהו

2:11 ויהי בימים ההם ויגדל משה ויצא אל-אחיו וירא בסבלתם וירא איש מצרי מכה איש-עברי מאחיו

2:12 ויפן כה וכה וירא כי אין איש ויך את-המצרי ויטמנהו בחול

2:13 ויצא ביום השני והנה שני-אנשים עברים נצים ויאמר לרשע למה תכה רעך

2:14 ויאמר מי שמך לאיש שר ושפט עלינו הלהרגני אתה אמר כאשר הרגת את-המצרי ויירא משה ויאמר אכן נודע הדבר

2:15 וישמע פרעה את-הדבר הזה ויבקש להרג את-משה ויברח משה מפני פרעה וישב בארץ-מדין וישב על-הבאר

2:16 ולכהן מדין שבע בנות ותבאנה ותדלנה ותמלאנה את-הרהטים להשקות צאן אביהן

2:17 ויבאו הרעים ויגרשום ויקם משה ויושען וישק את-צאנם

2:18 ותבאנה אל-רעואל אביהן ויאמר מדוע מהרתן בא היום

2:19 ותאמרן איש מצרי הצילנו מיד הרעים וגם-דלה דלה לנו וישק את-הצאן

2:20 ויאמר אל-בנתיו ואיו למה זה עזבתן את-האיש קראן לו ויאכל לחם

2:21 ויואל משה לשבת את-האיש ויתן את-צפרה בתו למשה

2:22 ותלד בן ויקרא את-שמו גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

2:23 ויהי בימים הרבים ההם וימת מלך מצרים ויאנחו בני-ישראל מן-העבדה ויזעקו ותעל שועתם אל-האלהים מן-העבדה

2:24 וישמע אלהים את-נאקתם ויזכר אלהים את-בריתו את-אברהם את-יצחק ואת-יעקב

2:25 וירא אלהים את-בני ישראל וידע אלהים

3:1 ומשה היה רעה את-צאן יתרו חתנו כהן מדין וינהג את-הצאן אחר המדבר ויבא אל-הר האלהים חרבה

3:2 וירא מלאך יהוה אליו בלבת-אש מתוך הסנה וירא והנה הסנה בער באש והסנה איננו אכל

3:3 ויאמר משה אסרה-נא ואראה את-המראה הגדל הזה מדוע לא-יבער הסנה

3:4 וירא יהוה כי סר לראות ויקרא אליו אלהים מתוך הסנה ויאמר משה משה ויאמר הנני

3:5 ויאמר אל-תקרב הלם של-נעליך מעל רגליך כי המקום אשר אתה עומד עליו אדמת-קדש הוא

3:6 ויאמר אנכי אלהי אביך אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב ויסתר משה פניו כי ירא מהביט אל-האלהים

3:7 ויאמר יהוה ראה ראיתי את-עני עמי אשר במצרים ואת-צעקתם שמעתי מפני נגשיו כי ידעתי את-מכאביו

3:8 וארד להצילו מיד מצרים ולהעלתו מן-הארץ ההוא אל-ארץ טובה ורחבה אל-ארץ זבת חלב ודבש אל-מקום הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי

3:9 ועתה הנה צעקת בני-ישראל באה אלי וגם-ראיתי את-הלחץ אשר מצרים לחצים אתם

3:10 ועתה לכה ואשלחך אל-פרעה והוצא את-עמי בני-ישראל ממצרים

3:11 ויאמר משה אל-האלהים מי אנכי כי אלך אל-פרעה וכי אוציא את-בני ישראל ממצרים

3:12 ויאמר כי-אהיה עמך וזה-לך האות כי אנכי שלחתיך בהוציאך את-העם ממצרים תעבדון את-האלהים על ההר הזה

3:13 ויאמר משה אל-האלהים הנה אנכי בא אל-בני ישראל ואמרתי להם אלהי אבותיכם שלחני אליכם ואמרו-לי מה-שמו מה אמר אלהם

3:14 ויאמר אלהים אל-משה אהיה אשר אהיה ויאמר כה תאמר לבני ישראל אהיה שלחני אליכם

3:15 ויאמר עוד אלהים אל-משה כה-תאמר אל-בני ישראל יהוה אלהי אבתיכם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב שלחני אליכם זה-שמי לעלם וזה זכרי לדר דר

3:16 לך ואספת את-זקני ישראל ואמרת אלהם יהוה אלהי אבתיכם נראה אלי אלהי אברהם יצחק ויעקב לאמר פקד פקדתי אתכם ואת-העשוי לכם במצרים

3:17 ואמר אעלה אתכם מעני מצרים אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והפרזי והחוי והיבוסי אל-ארץ זבת חלב ודבש

3:18 ושמעו לקלך ובאת אתה וזקני ישראל אל-מלך מצרים ואמרתם אליו יהוה אלהי העבריים נקרה עלינו ועתה נלכה-נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו

3:19 ואני ידעתי כי לא-יתן אתכם מלך מצרים להלך ולא ביד חזקה

3:20 ושלחתי את-ידי והכיתי את-מצרים בכל נפלאתי אשר אעשה בקרבו ואחרי-כן ישלח אתכם

3:21 ונתתי את-חן העם-הזה בעיני מצרים והיה כי תלכון לא תלכו ריקם

3:22 ושאלה אשה משכנתה ומגרת ביתה כלי-כסף וכלי זהב ושמלת ושמתם על-בניכם ועל-בנתיכם ונצלתם את-מצרים

4:1 ויען משה ויאמר והן לא-יאמינו לי ולא ישמעו בקלי כי יאמרו לא-נראה אליך יהוה

4:2 ויאמר אליו יהוה מזה בידך ויאמר מטה

4:3 ויאמר השליכהו ארצה וישלכהו ארצה ויהי לנחש וינס משה מפניו

4:4 ויאמר יהוה אל-משה שלח ידך ואחז בזנבו וישלח ידו ויחזק בו ויהי למטה בכפו

4:5 למען יאמינו כי-נראה אליך יהוה אלהי אבתם אלהי אברהם אלהי יצחק ואלהי יעקב

4:6 ויאמר יהוה לו עוד הבא-נא ידך בחיקך ויבא ידו בחיקו ויוצאה והנה ידו מצרעת כשלג

4:7 ויאמר השב ידך אל-חיקך וישב ידו אל-חיקו ויוצאה מחיקו והנה-שבה כבשרו

4:8 והיה אם-לא יאמינו לך ולא ישמעו לקל האת הראשון והאמינו לקל האת האחרון

4:9 והיה אם-לא יאמינו גם לשני האתות האלה ולא ישמעון לקלך ולקחת ממימי היאר ושפכת היבשה והיו המים אשר תקח מן-היאר והיו לדם ביבשת

4:10 ויאמר משה אל-יהוה בי אדני לא איש דברים אנכי גם מתמול גם משלשם גם מאז דברך אל-עבדך כי כבד-פה וכבד לשון אנכי

4:11 ויאמר יהוה אליו מי שם פה לאדם או מי-ישום אלם או חרש או פקח או עור הלא אנכי יהוה

4:12 ועתה לך ואנכי אהיה עם-פיך והוריתיך אשר תדבר

4:13 ויאמר בי אדני שלח-נא ביד-תשלח

4:14 ויחר-אף יהוה במשה ויאמר הלא אהרן אחיך הלוי ידעתי כי-דבר ידבר הוא וגם הנה-הוא יצא לקראתך וראך ושמח בלבו

4:15 ודברת אליו ושמת את-הדברים בפיו ואנכי אהיה עם-פיך ועם-פיהו והוריתי אתכם את אשר תעשון

4:16 ודבר-הוא לך אל-העם והיה הוא יהיה-לך לפה ואתה תהיה-לו לאלהים

4:17 ואת-המטה הזה תקח בידך אשר תעשה-בו את-האתת

4:18 וילך משה וישב אל-יתר חתנו ויאמר לו אלכה נא ואשובה אל-אחי אשר-במצרים ואראה העודם חיים ויאמר יתרו למשה לך לשלום

4:19 ויאמר יהוה אל-משה במדין לך שב מצרים כי-מתו כל-האנשים המבקשים את-נפשך

4:20 ויקח משה את-אשתו ואת-בניו וירכבם על-החמר וישב ארצה מצרים ויקח משה את-מטה האלהים בידו

4:21 ויאמר יהוה אל-משה בלכתך לשוב מצרימה ראה כל-המפתים אשר-שמתי בידך ועשיתם לפני פרעה ואני אחזק את-לבו ולא ישלח את-העם

4:22 ואמרת אל-פרעה כה אמר יהוה בני בכרי ישראל

4:23 ואמר אליך שלח את-בני ויעבדני ותמאן לשלחו הנה אנכי הרג את-בנך בכרך

4:24 ויהי בדרך במלון ויפגשהו יהוה ויבקש המיתו

4:25 ותקח צפרה צר ותכרת את-ערלת בנה ותגע לרגליו ותאמר כי חתן-דמים אתה לי

4:26 וירף ממנו אז אמרה חתן דמים למולת

4:27 ויאמר יהוה אל-אהרן לך לקראת משה המדברה וילך ויפגשהו בהר האלהים וישק-לו

4:28 ויגד משה לאהרן את כל-דברי יהוה אשר שלחו ואת כל-האתת אשר צוהו

4:29 וילך משה ואהרן ויאספו את-כל-זקני בני ישראל

4:30 וידבר אהרן את כל-הדברים אשר-דבר יהוה אל-משה ויעש האתת לעיני העם

4:31 ויאמן העם וישמעו כי-פקד יהוה את-בני ישראל וכי ראה את-ענים ויקדו וישתחוו

5:1 ואחר באו משה ואהרן ויאמרו אל-פרעה כה-אמר יהוה אלהי ישראל שלח את-עמי ויחגו לי במדבר

5:2 ויאמר פרעה מי יהוה אשר אשמע בקלו לשלח את-ישראל לא ידעתי את-יהוה וגם את-ישראל לא אשלח

5:3 ויאמרו אלהי העברים נקרא עלינו נלכה נא דרך שלשת ימים במדבר ונזבחה ליהוה אלהינו פן-יפגענו בדבר או בחרב

5:4 ויאמר אלהם מלך מצרים למה משה ואהרן תפריעו את-העם ממעשיו לכו לסבלתיכם

5:5 ויאמר פרעה הן-רבים עתה עם הארץ והשבתם אתם מסבלתם

5:6 ויצו פרעה ביום ההוא את-הנגשים בעם ואת-שטריו לאמר

5:7 לא תאספון לתת תבן לעם ללבן הלבנים כתמול שלשם הם ילכו וקששו להם תבן

5:8 ואת-מתכנת הלבנים אשר הם עשים תמול שלשם תשימו עליהם לא תגרעו ממנו כי-נרפים הם על-כן הם צעקים לאמר נלכה נזבחה לאלהינו

5:9 תכבד העבדה על-האנשים ויעשו-בה ואל-ישעו בדברי-שקר

5:10 ויצאו נגשי העם ושטריו ויאמרו אל-העם לאמר כה אמר פרעה אינני נתן לכם תבן

5:11 אתם לכו קחו לכם תבן מאשר תמצאו כי אין נגרע מעבדתכם דבר

5:12 ויפץ העם בכל-ארץ מצרים לקשש קש לתבן

5:13 והנגשים אצים לאמר כלו מעשיכם דבר-יום ביומו כאשר בהיות התבן

5:14 ויכו שטרי בני ישראל אשר-שמו עלהם נגשי פרעה לאמר מדוע לא כליתם חקכם ללבן כתמול שלשם גם-תמול גם-היום

5:15 ויבאו שטרי בני ישראל ויצעקו אל-פרעה לאמר למה תעשה כה לעבדיך

5:16 תבן אין נתן לעבדיך ולבנים אמרים לנו עשו והנה עבדיך מכים וחטאת עמך

5:17 ויאמר נרפים אתם נרפים על-כן אתם אמרים נלכה נזבחה ליהוה

5:18 ועתה לכו עבדו ותבן לא-ינתן לכם ותכן לבנים תתנו

5:19 ויראו שטרי בני-ישראל אתם ברע לאמר לא-תגרעו מלבניכם דבר-יום ביומו

5:20 ויפגעו את-משה ואת-אהרן נצבים לקראתם בצאתם מאת פרעה

5:21 ויאמרו אלהם ירא יהוה עליכם וישפט אשר הבאשתם את-ריחנו בעיני פרעה ובעיני עבדיו לתת-חרב בידם להרגנו

5:22 וישב משה אל-יהוה ויאמר אדני למה הרעתה לעם הזה למה זה שלחתני

5:23 ומאז באתי אל-פרעה לדבר בשמך הרע לעם הזה והצל לא-הצלת את-עמך

6:1 ויאמר יהוה אל-משה עתה תראה אשר אעשה לפרעה כי ביד חזקה ישלחם וביד חזקה יגרשם מארצו

6:2 וידבר אלהים אל-משה ויאמר אליו אני יהוה

6:3 וארא אל-אברהם אל-יצחק ואל-יעקב באל שדי ושמי יהוה לא נודעתי להם

6:4 וגם הקמתי את-בריתי אתם לתת להם את-ארץ כנען את ארץ מגריהם אשר-גרו בה

6:5 וגם אני שמעתי את-נאקת בני ישראל אשר מצרים מעבדים אתם ואזכר את-בריתי

6:6 לכן אמר לבני-ישראל אני יהוה והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים

6:7 ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני יהוה אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים

6:8 והבאתי אתכם אל-הארץ אשר נשאתי את-ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני יהוה

6:9 וידבר משה כן אל-בני ישראל ולא שמעו אל-משה מקצר רוח ומעבדה קשה

6:10 וידבר יהוה אל-משה לאמר

6:11 בא דבר אל-פרעה מלך מצרים וישלח את-בני-ישראל מארצו

6:12 וידבר משה לפני יהוה לאמר הן בני-ישראל לא-שמעו אלי ואיך ישמעני פרעה ואני ערל שפתים

6:13 וידבר יהוה אל-משה ואל-אהרן ויצום אל-בני ישראל ואל-פרעה מלך מצרים להוציא את-בני-ישראל מארץ מצרים

6:14 אלה ראשי בית-אבתם בני ראובן בכר ישראל חנוך ופלוא חצרן וכרמי אלה משפחת ראובן

6:15 ובני שמעון ימואל וימין ואהד ויכין וצחר ושאול בן-הכנענית אלה משפחת שמעון

6:16 ואלה שמות בני-לוי לתלדתם גרשון וקהת ומררי ושני חיי לוי שבע ושלשים ומאת שנה

6:17 בני גרשון לבני ושמעי למשפחתם

6:18 ובני קהת עמרם ויצהר וחברון ועזיאל ושני חיי קהת שלש ושלשים ומאת שנה

6:19 ובני מררי מחלי ומושי אלה משפחת הלוי לתלדתם

6:20 ויקח עמרם את-יוכבד דדתו לו לאשה ותלד לו את-אהרן ואת-משה ושני חיי עמרם שבע ושלשים ומאת שנה

6:21 ובני יצהר קרח ונפג וזכרי

6:22 ובני עזיאל מישאל ואלצפן וסתרי

6:23 ויקח אהרן את-אלישבע בת-עמינדב אחות נחשון לו לאשה ותלד לו את-נדב ואת-אביהוא את-אלעזר ואת-איתמר

6:24 ובני קרח אסיר ואלקנה ואביאסף אלה משפחת הקרחי

6:25 ואלעזר בן-אהרן לקח-לו מבנות פוטיאל לו לאשה ותלד לו את-פינחס אלה ראשי אבות הלוים למשפחתם

6:26 הוא אהרן ומשה אשר אמר יהוה להם הוציאו את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם

6:27 הם המדברים אל-פרעה מלך-מצרים להוציא את-בני-ישראל ממצרים הוא משה ואהרן

6:28 ויהי ביום דבר יהוה אל-משה בארץ מצרים

6:29 וידבר יהוה אל-משה לאמר אני יהוה דבר אל-פרעה מלך מצרים את כל-אשר אני דבר אליך

6:30 ויאמר משה לפני יהוה הן אני ערל שפתים ואיך ישמע אלי פרעה

7:1 ויאמר יהוה אל-משה ראה נתתיך אלהים לפרעה ואהרן אחיך יהיה נביאך

7:2 אתה תדבר את כל-אשר אצוך ואהרן אחיך ידבר אל-פרעה ושלח את-בני-ישראל מארצו

7:3 ואני אקשה את-לב פרעה והרביתי את-אתתי ואת-מופתי בארץ מצרים

7:4 ולא-ישמע אלכם פרעה ונתתי את-ידי במצרים והוצאתי את-צבאתי את-עמי בני-ישראל מארץ מצרים בשפטים גדלים

7:5 וידעו מצרים כי-אני יהוה בנטתי את-ידי על-מצרים והוצאתי את-בני-ישראל מתוכם

7:6 ויעש משה ואהרן כאשר צוה יהוה אתם כן עשו

7:7 ומשה בן-שמנים שנה ואהרן בן-שלש ושמנים שנה בדברם אל-פרעה

7:8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן לאמר

7:9 כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל-אהרן קח את-מטך והשלך לפני-פרעה יהי לתנין

7:10 ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויעשו כן כאשר צוה יהוה וישלך אהרן את-מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין

7:11 ויקרא גם-פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם-הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן

7:12 וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה-אהרן את-מטתם

7:13 ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

7:14 ויאמר יהוה אל-משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם

7:15 לך אל-פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על-שפת היאר והמטה אשר-נהפך לנחש תקח בידך

7:16 ואמרת אליו יהוה אלהי העברים שלחני אליך לאמר שלח את-עמי ויעבדני במדבר והנה לא-שמעת עד-כה

7:17 כה אמר יהוה בזאת תדע כי אני יהוה הנה אנכי מכה במטה אשר-בידי על-המים אשר ביאר ונהפכו לדם

7:18 והדגה אשר-ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן-היאר

7:19 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן קח מטך ונטה-ידך על-מימי מצרים על-נהרתם על-יאריהם ועל-אגמיהם ועל כל-מקוה מימיהם ויהיו-דם והיה דם בכל-ארץ מצרים ובעצים ובאבנים

7:20 ויעשו-כן משה ואהרן כאשר צוה יהוה וירם במטה ויך את-המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל-המים אשר-ביאר לדם

7:21 והדגה אשר-ביאר מתה ויבאש היאר ולא-יכלו מצרים לשתות מים מן-היאר ויהי הדם בכל-ארץ מצרים

7:22 ויעשו-כן חרטמי מצרים בלטיהם ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם כאשר דבר יהוה

7:23 ויפן פרעה ויבא אל-ביתו ולא-שת לבו גם-לזאת

7:24 ויחפרו כל-מצרים סביבת היאר מים לשתות כי לא יכלו לשתת ממימי היאר

7:25 וימלא שבעת ימים אחרי הכות-יהוה את-היאר

7:26 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח את-עמי ויעבדני

7:27 ואם-מאן אתה לשלח הנה אנכי נגף את-כל-גבולך בצפרדעים

7:28 ושרץ היאר צפרדעים ועלו ובאו בביתך ובחדר משכבך ועל-מטתך ובבית עבדיך ובעמך ובתנוריך ובמשארותיך

7:29 ובכה ובעמך ובכל-עבדיך יעלו הצפרדעים

8:1 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-ידך במטך על-הנהרת על-היארים ועל-האגמים והעל את-הצפרדעים על-ארץ מצרים

8:2 ויט אהרן את-ידו על מימי מצרים ותעל הצפרדע ותכס את-ארץ מצרים

8:3 ויעשו-כן החרטמים בלטיהם ויעלו את-הצפרדעים על-ארץ מצרים

8:4 ויקרא פרעה למשה ולאהרן ויאמר העתירו אל-יהוה ויסר הצפרדעים ממני ומעמי ואשלחה את-העם ויזבחו ליהוה

8:5 ויאמר משה לפרעה התפאר עלי למתי אעתיר לך ולעבדיך ולעמך להכרית הצפרדעים ממך ומבתיך רק ביאר תשארנה

8:6 ויאמר למחר ויאמר כדברך למען תדע כי-אין כיהוה אלהינו

8:7 וסרו הצפרדעים ממך ומבתיך ומעבדיך ומעמך רק ביאר תשארנה

8:8 ויצא משה ואהרן מעם פרעה ויצעק משה אל-יהוה על-דבר הצפרדעים אשר-שם לפרעה

8:9 ויעש יהוה כדבר משה וימתו הצפרדעים מן-הבתים מן-החצרת ומן-השדת

8:10 ויצברו אתם חמרם חמרם ותבאש הארץ

8:11 וירא פרעה כי היתה הרוחה והכבד את-לבו ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה

8:12 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-אהרן נטה את-מטך והך את-עפר הארץ והיה לכנם בכל-ארץ מצרים

8:13 ויעשו-כן ויט אהרן את-ידו במטהו ויך את-עפר הארץ ותהי הכנם באדם ובבהמה כל-עפר הארץ היה כנים בכל-ארץ מצרים

8:14 ויעשו-כן החרטמים בלטיהם להוציא את-הכנים ולא יכלו ותהי הכנם באדם ובבהמה

8:15 ויאמרו החרטמם אל-פרעה אצבע אלהים הוא ויחזק לב-פרעה ולא-שמע אלהם כאשר דבר יהוה

8:16 ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה הנה יוצא המימה ואמרת אליו כה אמר יהוה שלח עמי ויעבדני

8:17 כי אם-אינך משלח את-עמי הנני משליח בך ובעבדיך ובעמך ובבתיך את-הערב ומלאו בתי מצרים את-הערב וגם האדמה אשר-הם עליה

8:18 והפליתי ביום ההוא את-ארץ גשן אשר עמי עמד עליה לבלתי היות-שם ערב למען תדע כי אני יהוה בקרב הארץ

8:19 ושמתי פדת בין עמי ובין עמך למחר יהיה האת הזה

8:20 ויעש יהוה כן ויבא ערב כבד ביתה פרעה ובית עבדיו ובכל-ארץ מצרים תשחת הארץ מפני הערב

8:21 ויקרא פרעה אל-משה ולאהרן ויאמר לכו זבחו לאלהיכם בארץ

8:22 ויאמר משה לא נכון לעשות כן כי תועבת מצרים נזבח ליהוה אלהינו הן נזבח את-תועבת מצרים לעיניהם ולא יסקלנו

8:23 דרך שלשת ימים נלך במדבר וזבחנו ליהוה אלהינו כאשר יאמר אלינו

8:24 ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם וזבחתם ליהוה אלהיכם במדבר רק הרחק לא-תרחיקו ללכת העתירו בעדי

8:25 ויאמר משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי אל-יהוה וסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו מחר רק אל-יסף פרעה התל לבלתי שלח את-העם לזבח ליהוה

8:26 ויצא משה מעם פרעה ויעתר אל-יהוה

8:27 ויעש יהוה כדבר משה ויסר הערב מפרעה מעבדיו ומעמו לא נשאר אחד

8:28 ויכבד פרעה את-לבו גם בפעם הזאת ולא שלח את-העם

9:1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה ודברת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני

9:2 כי אם-מאן אתה לשלח ועודך מחזיק בם

9:3 הנה יד-יהוה הויה במקנך אשר בשדה בסוסים בחמרים בגמלים בבקר ובצאן דבר כבד מאד

9:4 והפלה יהוה בין מקנה ישראל ובין מקנה מצרים ולא ימות מכל-לבני ישראל דבר

9:5 וישם יהוה מועד לאמר מחר יעשה יהוה הדבר הזה בארץ

9:6 ויעש יהוה את-הדבר הזה ממחרת וימת כל מקנה מצרים וממקנה בני-ישראל לא-מת אחד

9:7 וישלח פרעה והנה לא-מת ממקנה ישראל עד-אחד ויכבד לב פרעה ולא שלח את-העם

9:8 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן קחו לכם מלא חפניכם פיח כבשן וזרקו משה השמימה לעיני פרעה

9:9 והיה לאבק על כל-ארץ מצרים והיה על-האדם ועל-הבהמה לשחין פרח אבעבעת בכל-ארץ מצרים

9:10 ויקחו את-פיח הכבשן ויעמדו לפני פרעה ויזרק אתו משה השמימה ויהי שחין אבעבעת פרח באדם ובבהמה

9:11 ולא-יכלו החרטמים לעמד לפני משה מפני השחין כי-היה השחין בחרטמם ובכל-מצרים

9:12 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יהוה אל-משה

9:13 ויאמר יהוה אל-משה השכם בבקר והתיצב לפני פרעה ואמרת אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים שלח את-עמי ויעבדני

9:14 כי בפעם הזאת אני שלח את-כל-מגפתי אל-לבך ובעבדיך ובעמך בעבור תדע כי אין כמני בכל-הארץ

9:15 כי עתה שלחתי את-ידי ואך אותך ואת-עמך בדבר ותכחד מן-הארץ

9:16 ואולם בעבור זאת העמדתיך בעבור הראתך את-כחי ולמען ספר שמי בכל-הארץ

9:17 עודך מסתולל בעמי לבלתי שלחם

9:18 הנני ממטיר כעת מחר ברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו במצרים למן-היום הוסדה ועד-עתה

9:19 ועתה שלח העז את-מקנך ואת כל-אשר לך בשדה כל-האדם והבהמה אשר-ימצא בשדה ולא יאסף הביתה וירד עלהם הברד ומתו

9:20 הירא את-דבר יהוה מעבדי פרעה הניס את-עבדיו ואת-מקנהו אל-הבתים

9:21 ואשר לא-שם לבו אל-דבר יהוה ויעזב את-עבדיו ואת-מקנהו בשדה

9:22 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-השמים ויהי ברד בכל-ארץ מצרים על-האדם ועל-הבהמה ועל כל-עשב השדה בארץ מצרים

9:23 ויט משה את-מטהו על-השמים ויהוה נתן קלת וברד ותהלך אש ארצה וימטר יהוה ברד על-ארץ מצרים

9:24 ויהי ברד ואש מתלקחת בתוך הברד כבד מאד אשר לא-היה כמהו בכל-ארץ מצרים מאז היתה לגוי

9:25 ויך הברד בכל-ארץ מצרים את כל-אשר בשדה מאדם ועד-בהמה ואת כל-עשב השדה הכה הברד ואת-כל-עץ השדה שבר

9:26 רק בארץ גשן אשר-שם בני ישראל לא היה ברד

9:27 וישלח פרעה ויקרא למשה ולאהרן ויאמר אלהם חטאתי הפעם יהוה הצדיק ואני ועמי הרשעים

9:28 העתירו אל-יהוה ורב מהית קלת אלהים וברד ואשלחה אתכם ולא תספון לעמד

9:29 ויאמר אליו משה כצאתי את-העיר אפרש את-כפי אל-יהוה הקלות יחדלון והברד לא יהיה-עוד למען תדע כי ליהוה הארץ

9:30 ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון מפני יהוה אלהים

9:31 והפשתה והשערה נכתה כי השערה אביב והפשתה גבעל

9:32 והחטה והכסמת לא נכו כי אפילת הנה

9:33 ויצא משה מעם פרעה את-העיר ויפרש כפיו אל-יהוה ויחדלו הקלות והברד ומטר לא-נתך ארצה

9:34 וירא פרעה כי-חדל המטר והברד והקלת ויסף לחטא ויכבד לבו הוא ועבדיו

9:35 ויחזק לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל כאשר דבר יהוה ביד-משה

10:1 ויאמר יהוה אל-משה בא אל-פרעה כי-אני הכבדתי את-לבו ואת-לב עבדיו למען שתי אתתי אלה בקרבו

10:2 ולמען תספר באזני בנך ובן-בנך את אשר התעללתי במצרים ואת-אתתי אשר-שמתי בם וידעתם כי-אני יהוה

10:3 ויבא משה ואהרן אל-פרעה ויאמרו אליו כה-אמר יהוה אלהי העברים עד-מתי מאנת לענת מפני שלח עמי ויעבדני

10:4 כי אם-מאן אתה לשלח את-עמי הנני מביא מחר ארבה בגבלך

10:5 וכסה את-עין הארץ ולא יוכל לראת את-הארץ ואכל את-יתר הפלטה הנשארת לכם מן-הברד ואכל את-כל-העץ הצמח לכם מן-השדה

10:6 ומלאו בתיך ובתי כל-עבדיך ובתי כל-מצרים אשר לא-ראו אבתיך ואבות אבתיך מיום היותם על-האדמה עד היום הזה ויפן ויצא מעם פרעה

10:7 ויאמרו עבדי פרעה אליו עד-מתי יהיה זה לנו למוקש שלח את-האנשים ויעבדו את-יהוה אלהיהם הטרם תדע כי אבדה מצרים

10:8 ויושב את-משה ואת-אהרן אל-פרעה ויאמר אלהם לכו עבדו את-יהוה אלהיכם מי ומי ההלכים

10:9 ויאמר משה בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותנו בצאננו ובבקרנו נלך כי חג-יהוה לנו

10:10 ויאמר אלהם יהי כן יהוה עמכם כאשר אשלח אתכם ואת-טפכם ראו כי רעה נגד פניכם

10:11 לא כן לכו-נא הגברים ועבדו את-יהוה כי אתה אתם מבקשים ויגרש אתם מאת פני פרעה

10:12 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-ארץ מצרים בארבה ויעל על-ארץ מצרים ויאכל את-כל-עשב הארץ את כל-אשר השאיר הברד

10:13 ויט משה את-מטהו על-ארץ מצרים ויהוה נהג רוח קדים בארץ כל-היום ההוא וכל-הלילה הבקר היה ורוח הקדים נשא את-הארבה

10:14 ויעל הארבה על כל-ארץ מצרים וינח בכל גבול מצרים כבד מאד לפניו לא-היה כן ארבה כמהו ואחריו לא יהיה-כן

10:15 ויכס את-עין כל-הארץ ותחשך הארץ ויאכל את-כל-עשב הארץ ואת כל-פרי העץ אשר הותיר הברד ולא-נותר כל-ירק בעץ ובעשב השדה בכל-ארץ מצרים

10:16 וימהר פרעה לקרא למשה ולאהרן ויאמר חטאתי ליהוה אלהיכם ולכם

10:17 ועתה שא נא חטאתי אך הפעם והעתירו ליהוה אלהיכם ויסר מעלי רק את-המות הזה

10:18 ויצא מעם פרעה ויעתר אל-יהוה

10:19 ויהפך יהוה רוח-ים חזק מאד וישא את-הארבה ויתקעהו ימה סוף לא נשאר ארבה אחד בכל גבול מצרים

10:20 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא שלח את-בני ישראל

10:21 ויאמר יהוה אל-משה נטה ידך על-השמים ויהי חשך על-ארץ מצרים וימש חשך

10:22 ויט משה את-ידו על-השמים ויהי חשך-אפלה בכל-ארץ מצרים שלשת ימים

10:23 לא-ראו איש את-אחיו ולא-קמו איש מתחתיו שלשת ימים ולכל-בני ישראל היה אור במושבתם

10:24 ויקרא פרעה אל-משה ויאמר לכו עבדו את-יהוה רק צאנכם ובקרכם יצג גם-טפכם ילך עמכם

10:25 ויאמר משה גם-אתה תתן בידנו זבחים ועלת ועשינו ליהוה אלהינו

10:26 וגם-מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה כי ממנו נקח לעבד את-יהוה אלהינו ואנחנו לא-נדע מה-נעבד את-יהוה עד-באנו שמה

10:27 ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא אבה לשלחם

10:28 ויאמר-לו פרעה לך מעלי השמר לך אל-תסף ראות פני כי ביום ראתך פני תמות

10:29 ויאמר משה כן דברת לא-אסף עוד ראות פניך

11:1 ויאמר יהוה אל-משה עוד נגע אחד אביא על-פרעה ועל-מצרים אחרי-כן ישלח אתכם מזה כשלחו כלה גרש יגרש אתכם מזה

11:2 דבר-נא באזני העם וישאלו איש מאת רעהו ואשה מאת רעותה כלי-כסף וכלי זהב

11:3 ויתן יהוה את-חן העם בעיני מצרים גם האיש משה גדול מאד בארץ מצרים בעיני עבדי-פרעה ובעיני העם

11:4 ויאמר משה כה אמר יהוה כחצת הלילה אני יוצא בתוך מצרים

11:5 ומת כל-בכור בארץ מצרים מבכור פרעה הישב על-כסאו עד בכור השפחה אשר אחר הרחים וכל בכור בהמה

11:6 והיתה צעקה גדלה בכל-ארץ מצרים אשר כמהו לא נהיתה וכמהו לא תסף

11:7 ולכל בני ישראל לא יחרץ-כלב לשנו למאיש ועד-בהמה למען תדעון אשר יפלה יהוה בין מצרים ובין ישראל

11:8 וירדו כל-עבדיך אלה אלי והשתחוו-לי לאמר צא אתה וכל-העם אשר-ברגליך ואחרי-כן אצא ויצא מעם-פרעה בחרי-אף

11:9 ויאמר יהוה אל-משה לא-ישמע אליכם פרעה למען רבות מופתי בארץ מצרים

11:10 ומשה ואהרן עשו את-כל-המפתים האלה לפני פרעה ויחזק יהוה את-לב פרעה ולא-שלח את-בני-ישראל מארצו

12:1 ויאמר יהוה אל-משה ואל-אהרן בארץ מצרים לאמר

12:2 החדש הזה לכם ראש חדשים ראשון הוא לכם לחדשי השנה

12:3 דברו אל-כל-עדת ישראל לאמר בעשר לחדש הזה ויקחו להם איש שה לבית-אבת שה לבית

12:4 ואם-ימעט הבית מהיות משה ולקח הוא ושכנו הקרב אל-ביתו במכסת נפשת איש לפי אכלו תכסו על-השה

12:5 שה תמים זכר בן-שנה יהיה לכם מן-הכבשים ומן-העזים תקחו

12:6 והיה לכם למשמרת עד ארבעה עשר יום לחדש הזה ושחטו אתו כל קהל עדת-ישראל בין הערבים

12:7 ולקחו מן-הדם ונתנו על-שתי המזוזת ועל-המשקוף על הבתים אשר-יאכלו אתו בהם

12:8 ואכלו את-הבשר בלילה הזה צלי-אש ומצות על-מררים יאכלהו

12:9 אל-תאכלו ממנו נא ובשל מבשל במים כי אם-צלי-אש ראשו על-כרעיו ועל-קרבו

12:10 ולא-תותירו ממנו עד-בקר והנתר ממנו עד-בקר באש תשרפו

12:11 וככה תאכלו אתו מתניכם חגרים נעליכם ברגליכם ומקלכם בידכם ואכלתם אתו בחפזון פסח הוא ליהוה

12:12 ועברתי בארץ-מצרים בלילה הזה והכיתי כל-בכור בארץ מצרים מאדם ועד-בהמה ובכל-אלהי מצרים אעשה שפטים אני יהוה

12:13 והיה הדם לכם לאת על הבתים אשר אתם שם וראיתי את-הדם ופסחתי עלכם ולא-יהיה בכם נגף למשחית בהכתי בארץ מצרים

12:14 והיה היום הזה לכם לזכרון וחגתם אתו חג ליהוה לדרתיכם חקת עולם תחגהו

12:15 שבעת ימים מצות תאכלו אך ביום הראשון תשביתו שאר מבתיכם כי כל-אכל חמץ ונכרתה הנפש ההוא מישראל מיום הראשן עד-יום השבעי

12:16 וביום הראשון מקרא-קדש וביום השביעי מקרא-קדש יהיה לכם כל-מלאכה לא-יעשה בהם אך אשר יאכל לכל-נפש הוא לבדו יעשה לכם

12:17 ושמרתם את-המצות כי בעצם היום הזה הוצאתי את-צבאותיכם מארץ מצרים ושמרתם את-היום הזה לדרתיכם חקת עולם

12:18 בראשן בארבעה עשר יום לחדש בערב תאכלו מצת עד יום האחד ועשרים לחדש בערב

12:19 שבעת ימים שאר לא ימצא בבתיכם כי כל-אכל מחמצת ונכרתה הנפש ההוא מעדת ישראל בגר ובאזרח הארץ

12:20 כל-מחמצת לא תאכלו בכל מושבתיכם תאכלו מצות

12:21 ויקרא משה לכל-זקני ישראל ויאמר אלהם משכו וקחו לכם צאן למשפחתיכם ושחטו הפסח

12:22 ולקחתם אגדת אזוב וטבלתם בדם אשר-בסף והגעתם אל-המשקוף ואל-שתי המזוזת מן-הדם אשר בסף ואתם לא תצאו איש מפתח-ביתו עד-בקר

12:23 ועבר יהוה לנגף את-מצרים וראה את-הדם על-המשקוף ועל שתי המזוזת ופסח יהוה על-הפתח ולא יתן המשחית לבא אל-בתיכם לנגף

12:24 ושמרתם את-הדבר הזה לחק-לך ולבניך עד-עולם

12:25 והיה כי-תבאו אל-הארץ אשר יתן יהוה לכם כאשר דבר ושמרתם את-העבדה הזאת

12:26 והיה כי-יאמרו אליכם בניכם מה העבדה הזאת לכם

12:27 ואמרתם זבח-פסח הוא ליהוה אשר פסח על-בתי בני-ישראל במצרים בנגפו את-מצרים ואת-בתינו הציל ויקד העם וישתחוו

12:28 וילכו ויעשו בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה ואהרן כן עשו

12:29 ויהי בחצי הלילה ויהוה הכה כל-בכור בארץ מצרים מבכר פרעה הישב על-כסאו עד בכור השבי אשר בבית הבור וכל בכור בהמה

12:30 ויקם פרעה לילה הוא וכל-עבדיו וכל-מצרים ותהי צעקה גדלה במצרים כי-אין בית אשר אין-שם מת

12:31 ויקרא למשה ולאהרן לילה ויאמר קומו צאו מתוך עמי גם-אתם גם-בני ישראל ולכו עבדו את-יהוה כדברכם

12:32 גם-צאנכם גם-בקרכם קחו כאשר דברתם ולכו וברכתם גם-אתי

12:33 ותחזק מצרים על-העם למהר לשלחם מן-הארץ כי אמרו כלנו מתים

12:34 וישא העם את-בצקו טרם יחמץ משארתם צררת בשמלתם על-שכמם

12:35 ובני-ישראל עשו כדבר משה וישאלו ממצרים כלי-כסף וכלי זהב ושמלת

12:36 ויהוה נתן את-חן העם בעיני מצרים וישאלום וינצלו את-מצרים

12:37 ויסעו בני-ישראל מרעמסס סכתה כשש-מאות אלף רגלי הגברים לבד מטף

12:38 וגם-ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד

12:39 ויאפו את-הבצק אשר הוציאו ממצרים עגת מצות כי לא חמץ כי-גרשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה וגם-צדה לא-עשו להם

12:40 ומושב בני ישראל אשר ישבו במצרים שלשים שנה וארבע מאות שנה

12:41 ויהי מקץ שלשים שנה וארבע מאות שנה ויהי בעצם היום הזה יצאו כל-צבאות יהוה מארץ מצרים

12:42 ליל שמרים הוא ליהוה להוציאם מארץ מצרים הוא-הלילה הזה ליהוה שמרים לכל-בני ישראל לדרתם

12:43 ויאמר יהוה אל-משה ואהרן זאת חקת הפסח כל-בן-נכר לא-יאכל בו

12:44 וכל-עבד איש מקנת-כסף ומלתה אתו אז יאכל בו

12:45 תושב ושכיר לא-יאכל-בו

12:46 בבית אחד יאכל לא-תוציא מן-הבית מן-הבשר חוצה ועצם לא תשברו-בו

12:47 כל-עדת ישראל יעשו אתו

12:48 וכי-יגור אתך גר ועשה פסח ליהוה המול לו כל-זכר ואז יקרב לעשתו והיה כאזרח הארץ וכל-ערל לא-יאכל בו

12:49 תורה אחת יהיה לאזרח ולגר הגר בתוככם

12:50 ויעשו כל-בני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה ואת-אהרן כן עשו

12:51 ויהי בעצם היום הזה הוציא יהוה את-בני ישראל מארץ מצרים על-צבאתם

13:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

13:2 קדש-לי כל-בכור פטר כל-רחם בבני ישראל באדם ובבהמה לי הוא

13:3 ויאמר משה אל-העם זכור את-היום הזה אשר יצאתם ממצרים מבית עבדים כי בחזק יד הוציא יהוה אתכם מזה ולא יאכל חמץ

13:4 היום אתם יצאים בחדש האביב

13:5 והיה כי-יביאך יהוה אל-ארץ הכנעני והחתי והאמרי והחוי והיבוסי אשר נשבע לאבתיך לתת לך ארץ זבת חלב ודבש ועבדת את-העבדה הזאת בחדש הזה

13:6 שבעת ימים תאכל מצת וביום השביעי חג ליהוה

13:7 מצות יאכל את שבעת הימים ולא-יראה לך חמץ ולא-יראה לך שאר בכל-גבלך

13:8 והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה יהוה לי בצאתי ממצרים

13:9 והיה לך לאות על-ידך ולזכרון בין עיניך למען תהיה תורת יהוה בפיך כי ביד חזקה הוצאך יהוה ממצרים

13:10 ושמרת את-החקה הזאת למועדה מימים ימימה

13:11 והיה כי-יבאך יהוה אל-ארץ הכנעני כאשר נשבע לך ולאבתיך ונתנה לך

13:12 והעברת כל-פטר-רחם ליהוה וכל-פטר שגר בהמה אשר יהיה לך הזכרים ליהוה

13:13 וכל-פטר חמר תפדה בשה ואם-לא תפדה וערפתו וכל בכור אדם בבניך תפדה

13:14 והיה כי-ישאלך בנך מחר לאמר מה-זאת ואמרת אליו בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים מבית עבדים

13:15 ויהי כי-הקשה פרעה לשלחנו ויהרג יהוה כל-בכור בארץ מצרים מבכר אדם ועד-בכור בהמה על-כן אני זבח ליהוה כל-פטר רחם הזכרים וכל-בכור בני אפדה

13:16 והיה לאות על-ידכה ולטוטפת בין עיניך כי בחזק יד הוציאנו יהוה ממצרים

13:17 ויהי בשלח פרעה את-העם ולא-נחם אלהים דרך ארץ פלשתים כי קרוב הוא כי אמר אלהים פן-ינחם העם בראתם מלחמה ושבו מצרימה

13:18 ויסב אלהים את-העם דרך המדבר ים-סוף וחמשים עלו בני-ישראל מארץ מצרים

13:19 ויקח משה את-עצמות יוסף עמו כי השבע השביע את-בני ישראל לאמר פקד יפקד אלהים אתכם והעליתם את-עצמתי מזה אתכם

13:20 ויסעו מסכת ויחנו באתם בקצה המדבר

13:21 ויהוה הלך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחתם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה

13:22 לא-ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם

14:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

14:2 דבר אל-בני ישראל וישבו ויחנו לפני פי החירת בין מגדל ובין הים לפני בעל צפן נכחו תחנו על-הים

14:3 ואמר פרעה לבני ישראל נבכים הם בארץ סגר עליהם המדבר

14:4 וחזקתי את-לב-פרעה ורדף אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל-חילו וידעו מצרים כי-אני יהוה ויעשו-כן

14:5 ויגד למלך מצרים כי ברח העם ויהפך לבב פרעה ועבדיו אל-העם ויאמרו מה-זאת עשינו כי-שלחנו את-ישראל מעבדנו

14:6 ויאסר את-רכבו ואת-עמו לקח עמו

14:7 ויקח שש-מאות רכב בחור וכל רכב מצרים ושלשם על-כלו

14:8 ויחזק יהוה את-לב פרעה מלך מצרים וירדף אחרי בני ישראל ובני ישראל יצאים ביד רמה

14:9 וירדפו מצרים אחריהם וישיגו אותם חנים על-הים כל-סוס רכב פרעה ופרשיו וחילו על-פי החירת לפני בעל צפן

14:10 ופרעה הקריב וישאו בני-ישראל את-עיניהם והנה מצרים נסע אחריהם וייראו מאד ויצעקו בני-ישראל אל-יהוה

14:11 ויאמרו אל-משה המבלי אין-קברים במצרים לקחתנו למות במדבר מה-זאת עשית לנו להוציאנו ממצרים

14:12 הלא-זה הדבר אשר דברנו אליך במצרים לאמר חדל ממנו ונעבדה את-מצרים כי טוב לנו עבד את-מצרים ממתנו במדבר

14:13 ויאמר משה אל-העם אל-תיראו התיצבו וראו את-ישועת יהוה אשר-יעשה לכם היום כי אשר ראיתם את-מצרים היום לא תספו לראתם עוד עד-עולם

14:14 יהוה ילחם לכם ואתם תחרשון

14:15 ויאמר יהוה אל-משה מה-תצעק אלי דבר אל-בני-ישראל ויסעו

14:16 ואתה הרם את-מטך ונטה את-ידך על-הים ובקעהו ויבאו בני-ישראל בתוך הים ביבשה

14:17 ואני הנני מחזק את-לב מצרים ויבאו אחריהם ואכבדה בפרעה ובכל-חילו ברכבו ובפרשיו

14:18 וידעו מצרים כי-אני יהוה בהכבדי בפרעה ברכבו ובפרשיו

14:19 ויסע מלאך האלהים ההלך לפני מחנה ישראל וילך מאחריהם ויסע עמוד הענן מפניהם ויעמד מאחריהם

14:20 ויבא בין מחנה מצרים ובין מחנה ישראל ויהי הענן והחשך ויאר את-הלילה ולא-קרב זה אל-זה כל-הלילה

14:21 ויט משה את-ידו על-הים ויולך יהוה את-הים ברוח קדים עזה כל-הלילה וישם את-הים לחרבה ויבקעו המים

14:22 ויבאו בני-ישראל בתוך הים ביבשה והמים להם חומה מימינם ומשמאלם

14:23 וירדפו מצרים ויבאו אחריהם כל סוס פרעה רכבו ופרשיו אל-תוך הים

14:24 ויהי באשמרת הבקר וישקף יהוה אל-מחנה מצרים בעמוד אש וענן ויהם את מחנה מצרים

14:25 ויסר את אפן מרכבתיו וינהגהו בכבדת ויאמר מצרים אנוסה מפני ישראל כי יהוה נלחם להם במצרים

14:26 ויאמר יהוה אל-משה נטה את-ידך על-הים וישבו המים על-מצרים על-רכבו ועל-פרשיו

14:27 ויט משה את-ידו על-הים וישב הים לפנות בקר לאיתנו ומצרים נסים לקראתו וינער יהוה את-מצרים בתוך הים

14:28 וישבו המים ויכסו את-הרכב ואת-הפרשים לכל חיל פרעה הבאים אחריהם בים לא-נשאר בהם עד-אחד

14:29 ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים והמים להם חמה מימינם ומשמאלם

14:30 ויושע יהוה ביום ההוא את-ישראל מיד מצרים וירא ישראל את-מצרים מת על-שפת הים

14:31 וירא ישראל את-היד הגדלה אשר עשה יהוה במצרים וייראו העם את-יהוה ויאמינו ביהוה ובמשה עבדו

15:1 אז ישיר-משה ובני ישראל את-השירה הזאת ליהוה ויאמרו לאמר אשירה ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

15:2 עזי וזמרת יה ויהי-לי לישועה זה אלי ואנוהו אלהי אבי וארממנהו

15:3 יהוה איש מלחמה יהוה שמו

15:4 מרכבת פרעה וחילו ירה בים ומבחר שלשיו טבעו בים-סוף

15:5 תהמת יכסימו ירדו במצולת כמו-אבן

15:6 ימינך יהוה נאדרי בכח ימינך יהוה תרעץ אויב

15:7 וברב גאונך תהרס קמיך תשלח חרנך יאכלמו כקש

15:8 וברוח אפיך נערמו מים נצבו כמו-נד נזלים קפאו תהמת בלב-ים

15:9 אמר אויב ארדף אשיג אחלק שלל תמלאמו נפשי אריק חרבי תורישמו ידי

15:10 נשפת ברוחך כסמו ים צללו כעופרת במים אדירים

15:11 מי-כמכה באלם יהוה מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא

15:12 נטית ימינך תבלעמו ארץ

15:13 נחית בחסדך עם-זו גאלת נהלת בעזך אל-נוה קדשך

15:14 שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת

15:15 אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען

15:16 תפל עליהם אימתה ופחד בגדל זרועך ידמו כאבן עד-יעבר עמך יהוה עד-יעבר עם-זו קנית

15:17 תבאמו ותטעמו בהר נחלתך מכון לשבתך פעלת יהוה מקדש אדני כוננו ידיך

15:18 יהוה ימלך לעלם ועד

15:19 כי בא סוס פרעה ברכבו ובפרשיו בים וישב יהוה עלהם את-מי הים ובני ישראל הלכו ביבשה בתוך הים

15:20 ותקח מרים הנביאה אחות אהרן את-התף בידה ותצאן כל-הנשים אחריה בתפים ובמחלת

15:21 ותען להם מרים שירו ליהוה כי-גאה גאה סוס ורכבו רמה בים

15:22 ויסע משה את-ישראל מים-סוף ויצאו אל-מדבר-שור וילכו שלשת-ימים במדבר ולא-מצאו מים

15:23 ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על-כן קרא-שמה מרה

15:24 וילנו העם על-משה לאמר מה-נשתה

15:25 ויצעק אל-יהוה ויורהו יהוה עץ וישלך אל-המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו

15:26 ויאמר אם-שמוע תשמע לקול יהוה אלהיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל-חקיו כל-המחלה אשר-שמתי במצרים לא-אשים עליך כי אני יהוה רפאך

15:27 ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו-שם על-המים

16:1 ויסעו מאילם ויבאו כל-עדת בני-ישראל אל-מדבר-סין אשר בין-אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים

16:2 וילינו כל-עדת בני-ישראל על-משה ועל-אהרן במדבר

16:3 ויאמרו אלהם בני ישראל מי-יתן מותנו ביד-יהוה בארץ מצרים בשבתנו על-סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי-הוצאתם אתנו אל-המדבר הזה להמית את-כל-הקהל הזה ברעב

16:4 ויאמר יהוה אל-משה הנני ממטיר לכם לחם מן-השמים ויצא העם ולקטו דבר-יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם-לא

16:5 והיה ביום הששי והכינו את אשר-יביאו והיה משנה על אשר-ילקטו יום יום

16:6 ויאמר משה ואהרן אל-כל-בני ישראל ערב וידעתם כי יהוה הוציא אתכם מארץ מצרים

16:7 ובקר וראיתם את-כבוד יהוה בשמעו את-תלנתיכם על-יהוה ונחנו מה כי תלונו עלינו

16:8 ויאמר משה בתת יהוה לכם בערב בשר לאכל ולחם בבקר לשבע בשמע יהוה את-תלנתיכם אשר-אתם מלינם עליו ונחנו מה לא-עלינו תלנתיכם כי על-יהוה

16:9 ויאמר משה אל-אהרן אמר אל-כל-עדת בני ישראל קרבו לפני יהוה כי שמע את תלנתיכם

16:10 ויהי כדבר אהרן אל-כל-עדת בני-ישראל ויפנו אל-המדבר והנה כבוד יהוה נראה בענן

16:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר

16:12 שמעתי את-תלונת בני ישראל דבר אלהם לאמר בין הערבים תאכלו בשר ובבקר תשבעו-לחם וידעתם כי אני יהוה אלהיכם

16:13 ויהי בערב ותעל השלו ותכס את-המחנה ובבקר היתה שכבת הטל סביב למחנה

16:14 ותעל שכבת הטל והנה על-פני המדבר דק מחספס דק ככפר על-הארץ

16:15 ויראו בני-ישראל ויאמרו איש אל-אחיו מן הוא כי לא ידעו מה-הוא ויאמר משה אלהם הוא הלחם אשר נתן יהוה לכם לאכלה

16:16 זה הדבר אשר צוה יהוה לקטו ממנו איש לפי אכלו עמר לגלגלת מספר נפשתיכם איש לאשר באהלו תקחו

16:17 ויעשו-כן בני ישראל וילקטו המרבה והממעיט

16:18 וימדו בעמר ולא העדיף המרבה והממעיט לא החסיר איש לפי-אכלו לקטו

16:19 ויאמר משה אלהם איש אל-יותר ממנו עד-בקר

16:20 ולא-שמעו אל-משה ויותרו אנשים ממנו עד-בקר וירם תולעים ויבאש ויקצף עלהם משה

16:21 וילקטו אתו בבקר בבקר איש כפי אכלו וחם השמש ונמס

16:22 ויהי ביום הששי לקטו לחם משנה שני העמר לאחד ויבאו כל-נשיאי העדה ויגידו למשה

16:23 ויאמר אלהם הוא אשר דבר יהוה שבתון שבת-קדש ליהוה מחר את אשר-תאפו אפו ואת אשר-תבשלו בשלו ואת כל-העדף הניחו לכם למשמרת עד-הבקר

16:24 ויניחו אתו עד-הבקר כאשר צוה משה ולא הבאיש ורמה לא-היתה בו

16:25 ויאמר משה אכלהו היום כי-שבת היום ליהוה היום לא תמצאהו בשדה

16:26 ששת ימים תלקטהו וביום השביעי שבת לא יהיה-בו

16:27 ויהי ביום השביעי יצאו מן-העם ללקט ולא מצאו

16:28 ויאמר יהוה אל-משה עד-אנה מאנתם לשמר מצותי ותורתי

16:29 ראו כי-יהוה נתן לכם השבת על-כן הוא נתן לכם ביום הששי לחם יומים שבו איש תחתיו אל-יצא איש ממקמו ביום השביעי

16:30 וישבתו העם ביום השבעי

16:31 ויקראו בית-ישראל את-שמו מן והוא כזרע גד לבן וטעמו כצפיחת בדבש

16:32 ויאמר משה זה הדבר אשר צוה יהוה מלא העמר ממנו למשמרת לדרתיכם למען יראו את-הלחם אשר האכלתי אתכם במדבר בהוציאי אתכם מארץ מצרים

16:33 ויאמר משה אל-אהרן קח צנצנת אחת ותן-שמה מלא-העמר מן והנח אתו לפני יהוה למשמרת לדרתיכם

16:34 כאשר צוה יהוה אל-משה ויניחהו אהרן לפני העדת למשמרת

16:35 ובני ישראל אכלו את-המן ארבעים שנה עד-באם אל-ארץ נושבת את-המן אכלו עד-באם אל-קצה ארץ כנען

16:36 והעמר עשרית האיפה הוא

17:1 ויסעו כל-עדת בני-ישראל ממדבר-סין למסעיהם על-פי יהוה ויחנו ברפידים ואין מים לשתת העם

17:2 וירב העם עם-משה ויאמרו תנו-לנו מים ונשתה ויאמר להם משה מה-תריבון עמדי מה-תנסון את-יהוה

17:3 ויצמא שם העם למים וילן העם על-משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת-בני ואת-מקני בצמא

17:4 ויצעק משה אל-יהוה לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני

17:5 ויאמר יהוה אל-משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את-היאר קח בידך והלכת

17:6 הנני עמד לפניך שם על-הצור בחרב והכית בצור ויצאו ממנו מים ושתה העם ויעש כן משה לעיני זקני ישראל

17:7 ויקרא שם המקום מסה ומריבה על-ריב בני ישראל ועל נסתם את-יהוה לאמר היש יהוה בקרבנו אם-אין

17:8 ויבא עמלק וילחם עם-ישראל ברפידם

17:9 ויאמר משה אל-יהושע בחר-לנו אנשים וצא הלחם בעמלק מחר אנכי נצב על-ראש הגבעה ומטה האלהים בידי

17:10 ויעש יהושע כאשר אמר-לו משה להלחם בעמלק ומשה אהרן וחור עלו ראש הגבעה

17:11 והיה כאשר ירים משה ידו וגבר ישראל וכאשר יניח ידו וגבר עמלק

17:12 וידי משה כבדים ויקחו-אבן וישימו תחתיו וישב עליה ואהרן וחור תמכו בידיו מזה אחד ומזה אחד ויהי ידיו אמונה עד-בא השמש

17:13 ויחלש יהושע את-עמלק ואת-עמו לפי-חרב

17:14 ויאמר יהוה אל-משה כתב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע כי-מחה אמחה את-זכר עמלק מתחת השמים

17:15 ויבן משה מזבח ויקרא שמו יהוה נסי

17:16 ויאמר כי-יד על-כס יה מלחמה ליהוה בעמלק מדר דר

18:1 וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל-אשר עשה אלהים למשה ולישראל עמו כי-הוציא יהוה את-ישראל ממצרים

18:2 ויקח יתרו חתן משה את-צפרה אשת משה אחר שלוחיה

18:3 ואת שני בניה אשר שם האחד גרשם כי אמר גר הייתי בארץ נכריה

18:4 ושם האחד אליעזר כי-אלהי אבי בעזרי ויצלני מחרב פרעה

18:5 ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל-משה אל-המדבר אשר-הוא חנה שם הר האלהים

18:6 ויאמר אל-משה אני חתנך יתרו בא אליך ואשתך ושני בניה עמה

18:7 ויצא משה לקראת חתנו וישתחו וישק-לו וישאלו איש-לרעהו לשלום ויבאו האהלה

18:8 ויספר משה לחתנו את כל-אשר עשה יהוה לפרעה ולמצרים על אודת ישראל את כל-התלאה אשר מצאתם בדרך ויצלם יהוה

18:9 ויחד יתרו על כל-הטובה אשר-עשה יהוה לישראל אשר הצילו מיד מצרים

18:10 ויאמר יתרו ברוך יהוה אשר הציל אתכם מיד מצרים ומיד פרעה אשר הציל את-העם מתחת יד-מצרים

18:11 עתה ידעתי כי-גדול יהוה מכל-האלהים כי בדבר אשר זדו עליהם

18:12 ויקח יתרו חתן משה עלה וזבחים לאלהים ויבא אהרן וכל זקני ישראל לאכל-לחם עם-חתן משה לפני האלהים

18:13 ויהי ממחרת וישב משה לשפט את-העם ויעמד העם על-משה מן-הבקר עד-הערב

18:14 וירא חתן משה את כל-אשר-הוא עשה לעם ויאמר מה-הדבר הזה אשר אתה עשה לעם מדוע אתה יושב לבדך וכל-העם נצב עליך מן-בקר עד-ערב

18:15 ויאמר משה לחתנו כי-יבא אלי העם לדרש אלהים

18:16 כי-יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי בין איש ובין רעהו והודעתי את-חקי האלהים ואת-תורתיו

18:17 ויאמר חתן משה אליו לא-טוב הדבר אשר אתה עשה

18:18 נבל תבל גם-אתה גם-העם הזה אשר עמך כי-כבד ממך הדבר לא-תוכל עשהו לבדך

18:19 עתה שמע בקלי איעצך ויהי אלהים עמך היה אתה לעם מול האלהים והבאת אתה את-הדברים אל-האלהים

18:20 והזהרתה אתהם את-החקים ואת-התורת והודעת להם את-הדרך ילכו בה ואת-המעשה אשר יעשון

18:21 ואתה תחזה מכל-העם אנשי-חיל יראי אלהים אנשי אמת שנאי בצע ושמת עלהם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת

18:22 ושפטו את-העם בכל-עת והיה כל-הדבר הגדל יביאו אליך וכל-הדבר הקטן ישפטו-הם והקל מעליך ונשאו אתך

18:23 אם את-הדבר הזה תעשה וצוך אלהים ויכלת עמד וגם כל-העם הזה על-מקמו יבא בשלום

18:24 וישמע משה לקול חתנו ויעש כל אשר אמר

18:25 ויבחר משה אנשי-חיל מכל-ישראל ויתן אתם ראשים על-העם שרי אלפים שרי מאות שרי חמשים ושרי עשרת

18:26 ושפטו את-העם בכל-עת את-הדבר הקשה יביאון אל-משה וכל-הדבר הקטן ישפוטו הם

18:27 וישלח משה את-חתנו וילך לו אל-ארצו

19:1 בחדש השלישי לצאת בני-ישראל מארץ מצרים ביום הזה באו מדבר סיני

19:2 ויסעו מרפידים ויבאו מדבר סיני ויחנו במדבר ויחן-שם ישראל נגד ההר

19:3 ומשה עלה אל-האלהים ויקרא אליו יהוה מן-ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל

19:4 אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים ואשא אתכם על-כנפי נשרים ואבא אתכם אלי

19:5 ועתה אם-שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את-בריתי והייתם לי סגלה מכל-העמים כי-לי כל-הארץ

19:6 ואתם תהיו-לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל-בני ישראל

19:7 ויבא משה ויקרא לזקני העם וישם לפניהם את כל-הדברים האלה אשר צוהו יהוה

19:8 ויענו כל-העם יחדו ויאמרו כל אשר-דבר יהוה נעשה וישב משה את-דברי העם אל-יהוה

19:9 ויאמר יהוה אל-משה הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם-בך יאמינו לעולם ויגד משה את-דברי העם אל-יהוה

19:10 ויאמר יהוה אל-משה לך אל-העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם

19:11 והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלשי ירד יהוה לעיני כל-העם על-הר סיני

19:12 והגבלת את-העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל-הנגע בהר מות יומת

19:13 לא-תגע בו יד כי-סקול יסקל או-ירה יירה אם-בהמה אם-איש לא יחיה במשך היבל המה יעלו בהר

19:14 וירד משה מן-ההר אל-העם ויקדש את-העם ויכבסו שמלתם

19:15 ויאמר אל-העם היו נכנים לשלשת ימים אל-תגשו אל-אשה

19:16 ויהי ביום השלישי בהית הבקר ויהי קלת וברקים וענן כבד על-ההר וקל שפר חזק מאד ויחרד כל-העם אשר במחנה

19:17 ויוצא משה את-העם לקראת האלהים מן-המחנה ויתיצבו בתחתית ההר

19:18 והר סיני עשן כלו מפני אשר ירד עליו יהוה באש ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל-ההר מאד

19:19 ויהי קול השפר הולך וחזק מאד משה ידבר והאלהים יעננו בקול

19:20 וירד יהוה על-הר סיני אל-ראש ההר ויקרא יהוה למשה אל-ראש ההר ויעל משה

19:21 ויאמר יהוה אל-משה רד העד בעם פן-יהרסו אל-יהוה לראות ונפל ממנו רב

19:22 וגם הכהנים הנגשים אל-יהוה יתקדשו פן-יפרץ בהם יהוה

19:23 ויאמר משה אל-יהוה לא-יוכל העם לעלת אל-הר סיני כי-אתה העדתה בנו לאמר הגבל את-ההר וקדשתו

19:24 ויאמר אליו יהוה לך-רד ועלית אתה ואהרן עמך והכהנים והעם אל-יהרסו לעלת אל-יהוה פן-יפרץ-בם

19:25 וירד משה אל-העם ויאמר אלהם

20:1 וידבר אלהים את כל-הדברים האלה לאמר

20:2 אנכי יהוה אלהיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים מבית עבדים

20:3 לא יהיה-לך אלהים אחרים על-פני

20:4 לא תעשה-לך פסל וכל-תמונה אשר בשמים ממעל ואשר בארץ מתחת ואשר במים מתחת לארץ

20:5 לא-תשתחוה להם ולא תעבדם כי אנכי יהוה אלהיך אל קנא פקד עון אבת על-בנים על-שלשים ועל-רבעים לשנאי

20:6 ועשה חסד לאלפים לאהבי ולשמרי מצותי

20:7 לא תשא את-שם-יהוה אלהיך לשוא כי לא ינקה יהוה את אשר-ישא את-שמו לשוא

20:8 זכור את-יום השבת לקדשו

20:9 ששת ימים תעבד ועשית כל-מלאכתך

20:10 ויום השביעי שבת ליהוה אלהיך לא-תעשה כל-מלאכה אתה ובנך-ובתך עבדך ואמתך ובהמתך וגרך אשר בשעריך

20:11 כי ששת-ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ את-הים ואת-כל-אשר-בם וינח ביום השביעי על-כן ברך יהוה את-יום השבת ויקדשהו

20:12 כבד את-אביך ואת-אמך למען יארכון ימיך על האדמה אשר-יהוה אלהיך נתן לך

20:13 לא תרצח

20:14 לא תנאף

20:15 לא תגנב

20:16 לא-תענה ברעך עד שקר

20:17 לא תחמד בית רעך לא-תחמד אשת רעך ועבדו ואמתו ושורו וחמרו וכל אשר לרעך

20:18 וכל-העם ראים את-הקולת ואת-הלפידם ואת קול השפר ואת-ההר עשן וירא העם וינעו ויעמדו מרחק

20:19 ויאמרו אל-משה דבר-אתה עמנו ונשמעה ואל-ידבר עמנו אלהים פן-נמות

20:20 ויאמר משה אל-העם אל-תיראו כי לבעבור נסות אתכם בא האלהים ובעבור תהיה יראתו על-פניכם לבלתי תחטאו

20:21 ויעמד העם מרחק ומשה נגש אל-הערפל אשר-שם האלהים

20:22 ויאמר יהוה אל-משה כה תאמר אל-בני ישראל אתם ראיתם כי מן-השמים דברתי עמכם

20:23 לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם

20:24 מזבח אדמה תעשה-לי וזבחת עליו את-עלתיך ואת-שלמיך את-צאנך ואת-בקרך בכל-המקום אשר אזכיר את-שמי אבוא אליך וברכתיך

20:25 ואם-מזבח אבנים תעשה-לי לא-תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה

20:26 ולא-תעלה במעלת על-מזבחי אשר לא-תגלה ערותך עליו

21:1 ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם

21:2 כי תקנה עבד עברי שש שנים יעבד ובשבעת יצא לחפשי חנם

21:3 אם-בגפו יבא בגפו יצא אם-בעל אשה הוא ויצאה אשתו עמו

21:4 אם-אדניו יתן-לו אשה וילדה-לו בנים או בנות האשה וילדיה תהיה לאדניה והוא יצא בגפו

21:5 ואם-אמר יאמר העבד אהבתי את-אדני את-אשתי ואת-בני לא אצא חפשי

21:6 והגישו אדניו אל-האלהים והגישו אל-הדלת או אל-המזוזה ורצע אדניו את-אזנו במרצע ועבדו לעלם

21:7 וכי-ימכר איש את-בתו לאמה לא תצא כצאת העבדים

21:8 אם-רעה בעיני אדניה אשר-לא יעדה והפדה לעם נכרי לא-ימשל למכרה בבגדו-בה

21:9 ואם-לבנו ייעדנה כמשפט הבנות יעשה-לה

21:10 אם-אחרת יקח-לו שארה כסותה וענתה לא יגרע

21:11 ואם-שלש-אלה לא יעשה לה ויצאה חנם אין כסף

21:12 מכה איש ומת מות יומת

21:13 ואשר לא צדה והאלהים אנה לידו ושמתי לך מקום אשר ינוס שמה

21:14 וכי-יזד איש על-רעהו להרגו בערמה מעם מזבחי תקחנו למות

21:15 ומכה אביו ואמו מות יומת

21:16 וגנב איש ומכרו ונמצא בידו מות יומת

21:17 ומקלל אביו ואמו מות יומת

21:18 וכי-יריבן אנשים והכה-איש את-רעהו באבן או באגרף ולא ימות ונפל למשכב

21:19 אם-יקום והתהלך בחוץ על-משענתו ונקה המכה רק שבתו יתן ורפא ירפא

21:20 וכי-יכה איש את-עבדו או את-אמתו בשבט ומת תחת ידו נקם ינקם

21:21 אך אם-יום או יומים יעמד לא יקם כי כספו הוא

21:22 וכי-ינצו אנשים ונגפו אשה הרה ויצאו ילדיה ולא יהיה אסון ענוש יענש כאשר ישית עליו בעל האשה ונתן בפללים

21:23 ואם-אסון יהיה ונתתה נפש תחת נפש

21:24 עין תחת עין שן תחת שן יד תחת יד רגל תחת רגל

21:25 כויה תחת כויה פצע תחת פצע חבורה תחת חבורה

21:26 וכי-יכה איש את-עין עבדו או-את-עין אמתו ושחתה לחפשי ישלחנו תחת עינו

21:27 ואם-שן עבדו או-שן אמתו יפיל לחפשי ישלחנו תחת שנו

21:28 וכי-יגח שור את-איש או את-אשה ומת סקול יסקל השור ולא יאכל את-בשרו ובעל השור נקי

21:29 ואם שור נגח הוא מתמל שלשם והועד בבעליו ולא ישמרנו והמית איש או אשה השור יסקל וגם-בעליו יומת

21:30 אם-כפר יושת עליו ונתן פדין נפשו ככל אשר-יושת עליו

21:31 או-בן יגח או-בת יגח כמשפט הזה יעשה לו

21:32 אם-עבד יגח השור או אמה כסף שלשים שקלים יתן לאדניו והשור יסקל

21:33 וכי-יפתח איש בור או כי-יכרה איש בר ולא יכסנו ונפל-שמה שור או חמור

21:34 בעל הבור ישלם כסף ישיב לבעליו והמת יהיה-לו

21:35 וכי-יגף שור-איש את-שור רעהו ומת ומכרו את-השור החי וחצו את-כספו וגם את-המת יחצון

21:36 או נודע כי שור נגח הוא מתמול שלשם ולא ישמרנו בעליו שלם ישלם שור תחת השור והמת יהיה-לו

21:37 כי יגנב-איש שור או-שה וטבחו או מכרו חמשה בקר ישלם תחת השור וארבע-צאן תחת השה

22:1 אם-במחתרת ימצא הגנב והכה ומת אין לו דמים

22:2 אם-זרחה השמש עליו דמים לו שלם ישלם אם-אין לו ונמכר בגנבתו

22:3 אם-המצא תמצא בידו הגנבה משור עד-חמור עד-שה חיים שנים ישלם

22:4 כי יבער-איש שדה או-כרם ושלח את-בעירה ובער בשדה אחר מיטב שדהו ומיטב כרמו ישלם

22:5 כי-תצא אש ומצאה קצים ונאכל גדיש או הקמה או השדה שלם ישלם המבער את-הבערה

22:6 כי-יתן איש אל-רעהו כסף או-כלים לשמר וגנב מבית האיש אם-ימצא הגנב ישלם שנים

22:7 אם-לא ימצא הגנב ונקרב בעל-הבית אל-האלהים אם-לא שלח ידו במלאכת רעהו

22:8 על-כל-דבר-פשע על-שור על-חמור על-שה על-שלמה על-כל-אבדה אשר יאמר כי-הוא זה עד האלהים יבא דבר-שניהם אשר ירשיען אלהים ישלם שנים לרעהו

22:9 כי-יתן איש אל-רעהו חמור או-שור או-שה וכל-בהמה לשמר ומת או-נשבר או-נשבה אין ראה

22:10 שבעת יהוה תהיה בין שניהם אם-לא שלח ידו במלאכת רעהו ולקח בעליו ולא ישלם

22:11 ואם-גנב יגנב מעמו ישלם לבעליו

22:12 אם-טרף יטרף יבאהו עד הטרפה לא ישלם

22:13 וכי-ישאל איש מעם רעהו ונשבר או-מת בעליו אין-עמו שלם ישלם

22:14 אם-בעליו עמו לא ישלם אם-שכיר הוא בא בשכרו

22:15 וכי-יפתה איש בתולה אשר לא-ארשה ושכב עמה מהר ימהרנה לו לאשה

22:16 אם-מאן ימאן אביה לתתה לו כסף ישקל כמהר הבתולת

22:17 מכשפה לא תחיה

22:18 כל-שכב עם-בהמה מות יומת

22:19 זבח לאלהים יחרם בלתי ליהוה לבדו

22:20 וגר לא-תונה ולא תלחצנו כי-גרים הייתם בארץ מצרים

22:21 כל-אלמנה ויתום לא תענון

22:22 אם-ענה תענה אתו כי אם-צעק יצעק אלי שמע אשמע צעקתו

22:23 וחרה אפי והרגתי אתכם בחרב והיו נשיכם אלמנות ובניכם יתמים

22:24 אם-כסף תלוה את-עמי את-העני עמך לא-תהיה לו כנשה לא-תשימון עליו נשך

22:25 אם-חבל תחבל שלמת רעך עד-בא השמש תשיבנו לו

22:26 כי הוא כסותה לבדה הוא שמלתו לערו במה ישכב והיה כי-יצעק אלי ושמעתי כי-חנון אני

22:27 אלהים לא תקלל ונשיא בעמך לא תאר

22:28 מלאתך ודמעך לא תאחר בכור בניך תתן-לי

22:29 כן-תעשה לשרך לצאנך שבעת ימים יהיה עם-אמו ביום השמיני תתנו-לי

22:30 ואנשי-קדש תהיון לי ובשר בשדה טרפה לא תאכלו לכלב תשלכון אתו

23:1 לא תשא שמע שוא אל-תשת ידך עם-רשע להית עד חמס

23:2 לא-תהיה אחרי-רבים לרעת ולא-תענה על-רב לנטת אחרי רבים להטת

23:3 ודל לא תהדר בריבו

23:4 כי תפגע שור איבך או חמרו תעה השב תשיבנו לו

23:5 כי-תראה חמור שנאך רבץ תחת משאו וחדלת מעזב לו עזב תעזב עמו

23:6 לא תטה משפט אבינך בריבו

23:7 מדבר-שקר תרחק ונקי וצדיק אל-תהרג כי לא-אצדיק רשע

23:8 ושחד לא תקח כי השחד יעור פקחים ויסלף דברי צדיקים

23:9 וגר לא תלחץ ואתם ידעתם את-נפש הגר כי-גרים הייתם בארץ מצרים

23:10 ושש שנים תזרע את-ארצך ואספת את-תבואתה

23:11 והשביעת תשמטנה ונטשתה ואכלו אביני עמך ויתרם תאכל חית השדה כן-תעשה לכרמך לזיתך

23:12 ששת ימים תעשה מעשיך וביום השביעי תשבת למען ינוח שורך וחמרך וינפש בן-אמתך והגר

23:13 ובכל אשר-אמרתי אליכם תשמרו ושם אלהים אחרים לא תזכירו לא ישמע על-פיך

23:14 שלש רגלים תחג לי בשנה

23:15 את-חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות כאשר צויתך למועד חדש האביב כי-בו יצאת ממצרים ולא-יראו פני ריקם

23:16 וחג הקציר בכורי מעשיך אשר תזרע בשדה וחג האסף בצאת השנה באספך את-מעשיך מן-השדה

23:17 שלש פעמים בשנה יראה כל-זכורך אל-פני האדן יהוה

23:18 לא-תזבח על-חמץ דם-זבחי ולא-ילין חלב-חגי עד-בקר

23:19 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא-תבשל גדי בחלב אמו

23:20 הנה אנכי שלח מלאך לפניך לשמרך בדרך ולהביאך אל-המקום אשר הכנתי

23:21 השמר מפניו ושמע בקלו אל-תמר בו כי לא ישא לפשעכם כי שמי בקרבו

23:22 כי אם-שמוע תשמע בקלו ועשית כל אשר אדבר ואיבתי את-איביך וצרתי את-צרריך

23:23 כי-ילך מלאכי לפניך והביאך אל-האמרי והחתי והפרזי והכנעני החוי והיבוסי והכחדתיו

23:24 לא-תשתחוה לאלהיהם ולא תעבדם ולא תעשה כמעשיהם כי הרס תהרסם ושבר תשבר מצבתיהם

23:25 ועבדתם את יהוה אלהיכם וברך את-לחמך ואת-מימיך והסרתי מחלה מקרבך

23:26 לא תהיה משכלה ועקרה בארצך את-מספר ימיך אמלא

23:27 את-אימתי אשלח לפניך והמתי את-כל-העם אשר תבא בהם ונתתי את-כל-איביך אליך ערף

23:28 ושלחתי את-הצרעה לפניך וגרשה את-החוי את-הכנעני ואת-החתי מלפניך

23:29 לא אגרשנו מפניך בשנה אחת פן-תהיה הארץ שממה ורבה עליך חית השדה

23:30 מעט מעט אגרשנו מפניך עד אשר תפרה ונחלת את-הארץ

23:31 ושתי את-גבלך מים-סוף ועד-ים פלשתים וממדבר עד-הנהר כי אתן בידכם את ישבי הארץ וגרשתמו מפניך

23:32 לא-תכרת להם ולאלהיהם ברית

23:33 לא ישבו בארצך פן-יחטיאו אתך לי כי תעבד את-אלהיהם כי-יהיה לך למוקש

24:1 ואל-משה אמר עלה אל-יהוה אתה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל והשתחויתם מרחק

24:2 ונגש משה לבדו אל-יהוה והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו

24:3 ויבא משה ויספר לעם את כל-דברי יהוה ואת כל-המשפטים ויען כל-העם קול אחד ויאמרו כל-הדברים אשר-דבר יהוה נעשה

24:4 ויכתב משה את כל-דברי יהוה וישכם בבקר ויבן מזבח תחת ההר ושתים עשרה מצבה לשנים עשר שבטי ישראל

24:5 וישלח את-נערי בני ישראל ויעלו עלת ויזבחו זבחים שלמים ליהוה פרים

24:6 ויקח משה חצי הדם וישם באגנת וחצי הדם זרק על-המזבח

24:7 ויקח ספר הברית ויקרא באזני העם ויאמרו כל אשר-דבר יהוה נעשה ונשמע

24:8 ויקח משה את-הדם ויזרק על-העם ויאמר הנה דם-הברית אשר כרת יהוה עמכם על כל-הדברים האלה

24:9 ויעל משה ואהרן נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל

24:10 ויראו את אלהי ישראל ותחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים לטהר

24:11 ואל-אצילי בני ישראל לא שלח ידו ויחזו את-האלהים ויאכלו וישתו

24:12 ויאמר יהוה אל-משה עלה אלי ההרה והיה-שם ואתנה לך את-לחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי להורתם

24:13 ויקם משה ויהושע משרתו ויעל משה אל-הר האלהים

24:14 ואל-הזקנים אמר שבו-לנו בזה עד אשר-נשוב אליכם והנה אהרן וחור עמכם מי-בעל דברים יגש אלהם

24:15 ויעל משה אל-ההר ויכס הענן את-ההר

24:16 וישכן כבוד-יהוה על-הר סיני ויכסהו הענן ששת ימים ויקרא אל-משה ביום השביעי מתוך הענן

24:17 ומראה כבוד יהוה כאש אכלת בראש ההר לעיני בני ישראל

24:18 ויבא משה בתוך הענן ויעל אל-ההר ויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה

25:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

25:2 דבר אל-בני ישראל ויקחו-לי תרומה מאת כל-איש אשר ידבנו לבו תקחו את-תרומתי

25:3 וזאת התרומה אשר תקחו מאתם זהב וכסף ונחשת

25:4 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים

25:5 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים

25:6 שמן למאר בשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים

25:7 אבני-שהם ואבני מלאים לאפד ולחשן

25:8 ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם

25:9 ככל אשר אני מראה אותך את תבנית המשכן ואת תבנית כל-כליו וכן תעשו

25:10 ועשו ארון עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו

25:11 וצפית אתו זהב טהור מבית ומחוץ תצפנו ועשית עליו זר זהב סביב

25:12 ויצקת לו ארבע טבעת זהב ונתתה על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על-צלעו האחת ושתי טבעת על-צלעו השנית

25:13 ועשית בדי עצי שטים וצפית אתם זהב

25:14 והבאת את-הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את-הארן בהם

25:15 בטבעת הארן יהיו הבדים לא יסרו ממנו

25:16 ונתת אל-הארן את העדת אשר אתן אליך

25:17 ועשית כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה

25:18 ועשית שנים כרבים זהב מקשה תעשה אתם משני קצות הכפרת

25:19 ועשה כרוב אחד מקצה מזה וכרוב-אחד מקצה מזה מן-הכפרת תעשו את-הכרבים על-שני קצותיו

25:20 והיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על-הכפרת ופניהם איש אל-אחיו אל-הכפרת יהיו פני הכרבים

25:21 ונתת את-הכפרת על-הארן מלמעלה ואל-הארן תתן את-העדת אשר אתן אליך

25:22 ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפרת מבין שני הכרבים אשר על-ארון העדת את כל-אשר אצוה אותך אל-בני ישראל

25:23 ועשית שלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו

25:24 וצפית אתו זהב טהור ועשית לו זר זהב סביב

25:25 ועשית לו מסגרת טפח סביב ועשית זר-זהב למסגרתו סביב

25:26 ועשית לו ארבע טבעת זהב ונתת את-הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו

25:27 לעמת המסגרת תהיין הטבעת לבתים לבדים לשאת את-השלחן

25:28 ועשית את-הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב ונשא-בם את-השלחן

25:29 ועשית קערתיו וכפתיו וקשותיו ומנקיתיו אשר יסך בהן זהב טהור תעשה אתם

25:30 ונתת על-השלחן לחם פנים לפני תמיד

25:31 ועשית מנרת זהב טהור מקשה תיעשה המנורה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה יהיו

25:32 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני

25:33 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן-המנרה

25:34 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה

25:35 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת-שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים מן-המנרה

25:36 כפתריהם וקנתם ממנה יהיו כלה מקשה אחת זהב טהור

25:37 ועשית את-נרתיה שבעה והעלה את-נרתיה והאיר על-עבר פניה

25:38 ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור

25:39 ככר זהב טהור יעשה אתה את כל-הכלים האלה

25:40 וראה ועשה בתבניתם אשר-אתה מראה בהר

26:1 ואת-המשכן תעשה עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותלעת שני כרבים מעשה חשב תעשה אתם

26:2 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל-היריעת

26:3 חמש היריעת תהיין חברת אשה אל-אחתה וחמש יריעת חברת אשה אל-אחתה

26:4 ועשית ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה בחברת וכן תעשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית

26:5 חמשים ללאת תעשה ביריעה האחת וחמשים ללאת תעשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אשה אל-אחתה

26:6 ועשית חמשים קרסי זהב וחברת את-היריעת אשה אל-אחתה בקרסים והיה המשכן אחד

26:7 ועשית יריעת עזים לאהל על-המשכן עשתי-עשרה יריעת תעשה אתם

26:8 ארך היריעה האחת שלשים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת

26:9 וחברת את-חמש היריעת לבד ואת-שש היריעת לבד וכפלת את-היריעה הששית אל-מול פני האהל

26:10 ועשית חמשים ללאת על שפת היריעה האחת הקיצנה בחברת וחמשים ללאת על שפת היריעה החברת השנית

26:11 ועשית קרסי נחשת חמשים והבאת את-הקרסים בללאת וחברת את-האהל והיה אחד

26:12 וסרח העדף ביריעת האהל חצי היריעה העדפת תסרח על אחרי המשכן

26:13 והאמה מזה והאמה מזה בעדף בארך יריעת האהל יהיה סרוח על-צדי המשכן מזה ומזה לכסתו

26:14 ועשית מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה

26:15 ועשית את-הקרשים למשכן עצי שטים עמדים

26:16 עשר אמות ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד

26:17 שתי ידות לקרש האחד משלבת אשה אל-אחתה כן תעשה לכל קרשי המשכן

26:18 ועשית את-הקרשים למשכן עשרים קרש לפאת נגבה תימנה

26:19 וארבעים אדני-כסף תעשה תחת עשרים הקרש שני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו

26:20 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשרים קרש

26:21 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד

26:22 ולירכתי המשכן ימה תעשה ששה קרשים

26:23 ושני קרשים תעשה למקצעת המשכן בירכתים

26:24 ויהיו תאמם מלמטה ויחדו יהיו תמים על-ראשו אל-הטבעת האחת כן יהיה לשניהם לשני המקצעת יהיו

26:25 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד

26:26 ועשית בריחם עצי שטים חמשה לקרשי צלע-המשכן האחד

26:27 וחמשה בריחם לקרשי צלע-המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי צלע המשכן לירכתים ימה

26:28 והבריח התיכן בתוך הקרשים מברח מן-הקצה אל-הקצה

26:29 ואת-הקרשים תצפה זהב ואת-טבעתיהם תעשה זהב בתים לבריחם וצפית את-הבריחם זהב

26:30 והקמת את-המשכן כמשפטו אשר הראית בהר

26:31 ועשית פרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב יעשה אתה כרבים

26:32 ונתתה אתה על-ארבעה עמודי שטים מצפים זהב וויהם זהב על-ארבעה אדני-כסף

26:33 ונתתה את-הפרכת תחת הקרסים והבאת שמה מבית לפרכת את ארון העדות והבדילה הפרכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים

26:34 ונתת את-הכפרת על ארון העדת בקדש הקדשים

26:35 ושמת את-השלחן מחוץ לפרכת ואת-המנרה נכח השלחן על צלע המשכן תימנה והשלחן תתן על-צלע צפון

26:36 ועשית מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם

26:37 ועשית למסך חמשה עמודי שטים וצפית אתם זהב וויהם זהב ויצקת להם חמשה אדני נחשת

27:1 ועשית את-המזבח עצי שטים חמש אמות ארך וחמש אמות רחב רבוע יהיה המזבח ושלש אמות קמתו

27:2 ועשית קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו תהיין קרנתיו וצפית אתו נחשת

27:3 ועשית סירתיו לדשנו ויעיו ומזרקתיו ומזלגתיו ומחתתיו לכל-כליו תעשה נחשת

27:4 ועשית לו מכבר מעשה רשת נחשת ועשית על-הרשת ארבע טבעת נחשת על ארבע קצותיו

27:5 ונתתה אתה תחת כרכב המזבח מלמטה והיתה הרשת עד חצי המזבח

27:6 ועשית בדים למזבח בדי עצי שטים וצפית אתם נחשת

27:7 והובא את-בדיו בטבעת והיו הבדים על-שתי צלעת המזבח בשאת אתו

27:8 נבוב לחת תעשה אתו כאשר הראה אתך בהר כן יעשו

27:9 ועשית את חצר המשכן לפאת נגב-תימנה קלעים לחצר שש משזר מאה באמה ארך לפאה האחת

27:10 ועמדיו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף

27:11 וכן לפאת צפון בארך קלעים מאה ארך ועמדו עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמדים וחשקיהם כסף

27:12 ורחב החצר לפאת-ים קלעים חמשים אמה עמדיהם עשרה ואדניהם עשרה

27:13 ורחב החצר לפאת קדמה מזרחה חמשים אמה

27:14 וחמש עשרה אמה קלעים לכתף עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה

27:15 ולכתף השנית חמש עשרה קלעים עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה

27:16 ולשער החצר מסך עשרים אמה תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם עמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה

27:17 כל-עמודי החצר סביב מחשקים כסף וויהם כסף ואדניהם נחשת

27:18 ארך החצר מאה באמה ורחב חמשים בחמשים וקמה חמש אמות שש משזר ואדניהם נחשת

27:19 לכל כלי המשכן בכל עבדתו וכל-יתדתיו וכל-יתדת החצר נחשת

27:20 ואתה תצוה את-בני ישראל ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלת נר תמיד

27:21 באהל מועד מחוץ לפרכת אשר על-העדת יערך אתו אהרן ובניו מערב עד-בקר לפני יהוה חקת עולם לדרתם מאת בני ישראל

28:1 ואתה הקרב אליך את-אהרן אחיך ואת-בניו אתו מתוך בני ישראל לכהנו-לי אהרן נדב ואביהוא אלעזר ואיתמר בני אהרן

28:2 ועשית בגדי-קדש לאהרן אחיך לכבוד ולתפארת

28:3 ואתה תדבר אל-כל-חכמי-לב אשר מלאתיו רוח חכמה ועשו את-בגדי אהרן לקדשו לכהנו-לי

28:4 ואלה הבגדים אשר יעשו חשן ואפוד ומעיל וכתנת תשבץ מצנפת ואבנט ועשו בגדי-קדש לאהרן אחיך ולבניו לכהנו-לי

28:5 והם יקחו את-הזהב ואת-התכלת ואת-הארגמן ואת-תולעת השני ואת-השש

28:6 ועשו את-האפד זהב תכלת וארגמן תולעת שני ושש משזר מעשה חשב

28:7 שתי כתפת חברת יהיה-לו אל-שני קצותיו וחבר

28:8 וחשב אפדתו אשר עליו כמעשהו ממנו יהיה זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

28:9 ולקחת את-שתי אבני-שהם ופתחת עליהם שמות בני ישראל

28:10 ששה משמתם על האבן האחת ואת-שמות הששה הנותרים על-האבן השנית כתולדתם

28:11 מעשה חרש אבן פתוחי חתם תפתח את-שתי האבנים על-שמת בני ישראל מסבת משבצות זהב תעשה אתם

28:12 ושמת את-שתי האבנים על כתפת האפד אבני זכרן לבני ישראל ונשא אהרן את-שמותם לפני יהוה על-שתי כתפיו לזכרן

28:13 ועשית משבצת זהב

28:14 ושתי שרשרת זהב טהור מגבלת תעשה אתם מעשה עבת ונתתה את-שרשרת העבתת על-המשבצת

28:15 ועשית חשן משפט מעשה חשב כמעשה אפד תעשנו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר תעשה אתו

28:16 רבוע יהיה כפול זרת ארכו וזרת רחבו

28:17 ומלאת בו מלאת אבן ארבעה טורים אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד

28:18 והטור השני נפך ספיר ויהלם

28:19 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה

28:20 והטור הרביעי תרשיש ושהם וישפה משבצים זהב יהיו במלואתם

28:21 והאבנים תהיין על-שמת בני-ישראל שתים עשרה על-שמתם פתוחי חותם איש על-שמו תהיין לשני עשר שבט

28:22 ועשית על-החשן שרשת גבלת מעשה עבת זהב טהור

28:23 ועשית על-החשן שתי טבעות זהב ונתת את-שתי הטבעות על-שני קצות החשן

28:24 ונתתה את-שתי עבתת הזהב על-שתי הטבעת אל-קצות החשן

28:25 ואת שתי קצות שתי העבתת תתן על-שתי המשבצות ונתתה על-כתפות האפד אל-מול פניו

28:26 ועשית שתי טבעות זהב ושמת אתם על-שני קצות החשן על-שפתו אשר אל-עבר האפוד ביתה

28:27 ועשית שתי טבעות זהב ונתתה אתם על-שתי כתפות האפוד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפוד

28:28 וירכסו את-החשן מטבעתו אל-טבעת האפוד בפתיל תכלת להיות על-חשב האפוד ולא-יזח החשן מעל האפוד

28:29 ונשא אהרן את-שמות בני-ישראל בחשן המשפט על-לבו בבאו אל-הקדש לזכרן לפני-יהוה תמיד

28:30 ונתת אל-חשן המשפט את-האורים ואת-התמים והיו על-לב אהרן בבאו לפני יהוה ונשא אהרן את-משפט בני-ישראל על-לבו לפני יהוה תמיד

28:31 ועשית את-מעיל האפוד כליל תכלת

28:32 והיה פי-ראשו בתוכו שפה יהיה לפיו סביב מעשה ארג כפי תחרא יהיה-לו לא יקרע

28:33 ועשית על-שוליו רמני תכלת וארגמן ותולעת שני על-שוליו סביב ופעמני זהב בתוכם סביב

28:34 פעמן זהב ורמון פעמן זהב ורמון על-שולי המעיל סביב

28:35 והיה על-אהרן לשרת ונשמע קולו בבאו אל-הקדש לפני יהוה ובצאתו ולא ימות

28:36 ועשית ציץ זהב טהור ופתחת עליו פתוחי חתם קדש ליהוה

28:37 ושמת אתו על-פתיל תכלת והיה על-המצנפת אל-מול פני-המצנפת יהיה

28:38 והיה על-מצח אהרן ונשא אהרן את-עון הקדשים אשר יקדישו בני ישראל לכל-מתנת קדשיהם והיה על-מצחו תמיד לרצון להם לפני יהוה

28:39 ושבצת הכתנת שש ועשית מצנפת שש ואבנט תעשה מעשה רקם

28:40 ולבני אהרן תעשה כתנת ועשית להם אבנטים ומגבעות תעשה להם לכבוד ולתפארת

28:41 והלבשת אתם את-אהרן אחיך ואת-בניו אתו ומשחת אתם ומלאת את-ידם וקדשת אתם וכהנו לי

28:42 ועשה להם מכנסי-בד לכסות בשר ערוה ממתנים ועד-ירכים יהיו

28:43 והיו על-אהרן ועל-בניו בבאם אל-אהל מועד או בגשתם אל-המזבח לשרת בקדש ולא-ישאו עון ומתו חקת עולם לו ולזרעו אחריו

29:1 וזה הדבר אשר-תעשה להם לקדש אתם לכהן לי לקח פר אחד בן-בקר ואילם שנים תמימם

29:2 ולחם מצות וחלת מצת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן סלת חטים תעשה אתם

29:3 ונתת אותם על-סל אחד והקרבת אתם בסל ואת-הפר ואת שני האילם

29:4 ואת-אהרן ואת-בניו תקריב אל-פתח אהל מועד ורחצת אתם במים

29:5 ולקחת את-הבגדים והלבשת את-אהרן את-הכתנת ואת מעיל האפד ואת-האפד ואת-החשן ואפדת לו בחשב האפד

29:6 ושמת המצנפת על-ראשו ונתת את-נזר הקדש על-המצנפת

29:7 ולקחת את-שמן המשחה ויצקת על-ראשו ומשחת אתו

29:8 ואת-בניו תקריב והלבשתם כתנת

29:9 וחגרת אתם אבנט אהרן ובניו וחבשת להם מגבעת והיתה להם כהנה לחקת עולם ומלאת יד-אהרן ויד-בניו

29:10 והקרבת את-הפר לפני אהל מועד וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש הפר

29:11 ושחטת את-הפר לפני יהוה פתח אהל מועד

29:12 ולקחת מדם הפר ונתתה על-קרנת המזבח באצבעך ואת-כל-הדם תשפך אל-יסוד המזבח

29:13 ולקחת את-כל-החלב המכסה את-הקרב ואת היתרת על-הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן והקטרת המזבחה

29:14 ואת-בשר הפר ואת-ערו ואת-פרשו תשרף באש מחוץ למחנה חטאת הוא

29:15 ואת-האיל האחד תקח וסמכו אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל

29:16 ושחטת את-האיל ולקחת את-דמו וזרקת על-המזבח סביב

29:17 ואת-האיל תנתח לנתחיו ורחצת קרבו וכרעיו ונתת על-נתחיו ועל-ראשו

29:18 והקטרת את-כל-האיל המזבחה עלה הוא ליהוה ריח ניחוח אשה ליהוה הוא

29:19 ולקחת את האיל השני וסמך אהרן ובניו את-ידיהם על-ראש האיל

29:20 ושחטת את-האיל ולקחת מדמו ונתתה על-תנוך אזן אהרן ועל-תנוך אזן בניו הימנית ועל-בהן ידם הימנית ועל-בהן רגלם הימנית וזרקת את-הדם על-המזבח סביב

29:21 ולקחת מן-הדם אשר על-המזבח ומשמן המשחה והזית על-אהרן ועל-בגדיו ועל-בניו ועל-בגדי בניו אתו וקדש הוא ובגדיו ובניו ובגדי בניו אתו

29:22 ולקחת מן-האיל החלב והאליה ואת-החלב המכסה את-הקרב ואת יתרת הכבד ואת שתי הכלית ואת-החלב אשר עליהן ואת שוק הימין כי איל מלאים הוא

29:23 וככר לחם אחת וחלת לחם שמן אחת ורקיק אחד מסל המצות אשר לפני יהוה

29:24 ושמת הכל על כפי אהרן ועל כפי בניו והנפת אתם תנופה לפני יהוה

29:25 ולקחת אתם מידם והקטרת המזבחה על-העלה לריח ניחוח לפני יהוה אשה הוא ליהוה

29:26 ולקחת את-החזה מאיל המלאים אשר לאהרן והנפת אתו תנופה לפני יהוה והיה לך למנה

29:27 וקדשת את חזה התנופה ואת שוק התרומה אשר הונף ואשר הורם מאיל המלאים מאשר לאהרן ומאשר לבניו

29:28 והיה לאהרן ולבניו לחק-עולם מאת בני ישראל כי תרומה הוא ותרומה יהיה מאת בני-ישראל מזבחי שלמיהם תרומתם ליהוה

29:29 ובגדי הקדש אשר לאהרן יהיו לבניו אחריו למשחה בהם ולמלא-בם את-ידם

29:30 שבעת ימים ילבשם הכהן תחתיו מבניו אשר יבא אל-אהל מועד לשרת בקדש

29:31 ואת איל המלאים תקח ובשלת את-בשרו במקם קדש

29:32 ואכל אהרן ובניו את-בשר האיל ואת-הלחם אשר בסל פתח אהל מועד

29:33 ואכלו אתם אשר כפר בהם למלא את-ידם לקדש אתם וזר לא-יאכל כי-קדש הם

29:34 ואם-יותר מבשר המלאים ומן-הלחם עד-הבקר ושרפת את-הנותר באש לא יאכל כי-קדש הוא

29:35 ועשית לאהרן ולבניו ככה ככל אשר-צויתי אתכה שבעת ימים תמלא ידם

29:36 ופר חטאת תעשה ליום על-הכפרים וחטאת על-המזבח בכפרך עליו ומשחת אתו לקדשו

29:37 שבעת ימים תכפר על-המזבח וקדשת אתו והיה המזבח קדש קדשים כל-הנגע במזבח יקדש

29:38 וזה אשר תעשה על-המזבח כבשים בני-שנה שנים ליום תמיד

29:39 את-הכבש האחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים

29:40 ועשרן סלת בלול בשמן כתית רבע ההין ונסך רביעת ההין יין לכבש האחד

29:41 ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכה תעשה-לה לריח ניחח אשה ליהוה

29:42 עלת תמיד לדרתיכם פתח אהל-מועד לפני יהוה אשר אועד לכם שמה לדבר אליך שם

29:43 ונעדתי שמה לבני ישראל ונקדש בכבדי

29:44 וקדשתי את-אהל מועד ואת-המזבח ואת-אהרן ואת-בניו אקדש לכהן לי

29:45 ושכנתי בתוך בני ישראל והייתי להם לאלהים

29:46 וידעו כי אני יהוה אלהיהם אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לשכני בתוכם אני יהוה אלהיהם

30:1 ועשית מזבח מקטר קטרת עצי שטים תעשה אתו

30:2 אמה ארכו ואמה רחבו רבוע יהיה ואמתים קמתו ממנו קרנתיו

30:3 וצפית אתו זהב טהור את-גגו ואת-קירתיו סביב ואת-קרנתיו ועשית לו זר זהב סביב

30:4 ושתי טבעת זהב תעשה-לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו תעשה על-שני צדיו והיה לבתים לבדים לשאת אתו בהמה

30:5 ועשית את-הבדים עצי שטים וצפית אתם זהב

30:6 ונתתה אתו לפני הפרכת אשר על-ארן העדת לפני הכפרת אשר על-העדת אשר אועד לך שמה

30:7 והקטיר עליו אהרן קטרת סמים בבקר בבקר בהיטיבו את-הנרת יקטירנה

30:8 ובהעלת אהרן את-הנרת בין הערבים יקטירנה קטרת תמיד לפני יהוה לדרתיכם

30:9 לא-תעלו עליו קטרת זרה ועלה ומנחה ונסך לא תסכו עליו

30:10 וכפר אהרן על-קרנתיו אחת בשנה מדם חטאת הכפרים אחת בשנה יכפר עליו לדרתיכם קדש-קדשים הוא ליהוה

30:11 וידבר יהוה אל-משה לאמר

30:12 כי תשא את-ראש בני-ישראל לפקדיהם ונתנו איש כפר נפשו ליהוה בפקד אתם ולא-יהיה בהם נגף בפקד אתם

30:13 זה יתנו כל-העבר על-הפקדים מחצית השקל בשקל הקדש עשרים גרה השקל מחצית השקל תרומה ליהוה

30:14 כל העבר על-הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה יתן תרומת יהוה

30:15 העשיר לא-ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל לתת את-תרומת יהוה לכפר על-נפשתיכם

30:16 ולקחת את-כסף הכפרים מאת בני ישראל ונתת אתו על-עבדת אהל מועד והיה לבני ישראל לזכרון לפני יהוה לכפר על-נפשתיכם

30:17 וידבר יהוה אל-משה לאמר

30:18 ועשית כיור נחשת וכנו נחשת לרחצה ונתת אתו בין-אהל מועד ובין המזבח ונתת שמה מים

30:19 ורחצו אהרן ובניו ממנו את-ידיהם ואת-רגליהם

30:20 בבאם אל-אהל מועד ירחצו-מים ולא ימתו או בגשתם אל-המזבח לשרת להקטיר אשה ליהוה

30:21 ורחצו ידיהם ורגליהם ולא ימתו והיתה להם חק-עולם לו ולזרעו לדרתם

30:22 וידבר יהוה אל-משה לאמר

30:23 ואתה קח-לך בשמים ראש מר-דרור חמש מאות וקנמן-בשם מחציתו חמשים ומאתים וקנה-בשם חמשים ומאתים

30:24 וקדה חמש מאות בשקל הקדש ושמן זית הין

30:25 ועשית אתו שמן משחת-קדש רקח מרקחת מעשה רקח שמן משחת-קדש יהיה

30:26 ומשחת בו את-אהל מועד ואת ארון העדת

30:27 ואת-השלחן ואת-כל-כליו ואת-המנרה ואת-כליה ואת מזבח הקטרת

30:28 ואת-מזבח העלה ואת-כל-כליו ואת-הכיר ואת-כנו

30:29 וקדשת אתם והיו קדש קדשים כל-הנגע בהם יקדש

30:30 ואת-אהרן ואת-בניו תמשח וקדשת אתם לכהן לי

30:31 ואל-בני ישראל תדבר לאמר שמן משחת-קדש יהיה זה לי לדרתיכם

30:32 על-בשר אדם לא ייסך ובמתכנתו לא תעשו כמהו קדש הוא קדש יהיה לכם

30:33 איש אשר ירקח כמהו ואשר יתן ממנו על-זר ונכרת מעמיו

30:34 ויאמר יהוה אל-משה קח-לך סמים נטף ושחלת וחלבנה סמים ולבנה זכה בד בבד יהיה

30:35 ועשית אתה קטרת רקח מעשה רוקח ממלח טהור קדש

30:36 ושחקת ממנה הדק ונתתה ממנה לפני העדת באהל מועד אשר אועד לך שמה קדש קדשים תהיה לכם

30:37 והקטרת אשר תעשה במתכנתה לא תעשו לכם קדש תהיה לך ליהוה

30:38 איש אשר-יעשה כמוה להריח בה ונכרת מעמיו

31:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

31:2 ראה קראתי בשם בצלאל בן-אורי בן-חור למטה יהודה

31:3 ואמלא אתו רוח אלהים בחכמה ובתבונה ובדעת ובכל-מלאכה

31:4 לחשב מחשבת לעשות בזהב ובכסף ובנחשת

31:5 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל-מלאכה

31:6 ואני הנה נתתי אתו את אהליאב בן-אחיסמך למטה-דן ובלב כל-חכם-לב נתתי חכמה ועשו את כל-אשר צויתך

31:7 את אהל מועד ואת-הארן לעדת ואת-הכפרת אשר עליו ואת כל-כלי האהל

31:8 ואת-השלחן ואת-כליו ואת-המנרה הטהרה ואת-כל-כליה ואת מזבח הקטרת

31:9 ואת-מזבח העלה ואת-כל-כליו ואת-הכיור ואת-כנו

31:10 ואת בגדי השרד ואת-בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת-בגדי בניו לכהן

31:11 ואת שמן המשחה ואת-קטרת הסמים לקדש ככל אשר-צויתך יעשו

31:12 ויאמר יהוה אל-משה לאמר

31:13 ואתה דבר אל-בני ישראל לאמר אך את-שבתתי תשמרו כי אות הוא ביני וביניכם לדרתיכם לדעת כי אני יהוה מקדשכם

31:14 ושמרתם את-השבת כי קדש הוא לכם מחלליה מות יומת כי כל-העשה בה מלאכה ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמיה

31:15 ששת ימים יעשה מלאכה וביום השביעי שבת שבתון קדש ליהוה כל-העשה מלאכה ביום השבת מות יומת

31:16 ושמרו בני-ישראל את-השבת לעשות את-השבת לדרתם ברית עולם

31:17 ביני ובין בני ישראל אות הוא לעלם כי-ששת ימים עשה יהוה את-השמים ואת-הארץ וביום השביעי שבת וינפש

31:18 ויתן אל-משה ככלתו לדבר אתו בהר סיני שני לחת העדת לחת אבן כתבים באצבע אלהים

32:1 וירא העם כי-בשש משה לרדת מן-ההר ויקהל העם על-אהרן ויאמרו אליו קום עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו

32:2 ויאמר אלהם אהרן פרקו נזמי הזהב אשר באזני נשיכם בניכם ובנתיכם והביאו אלי

32:3 ויתפרקו כל-העם את-נזמי הזהב אשר באזניהם ויביאו אל-אהרן

32:4 ויקח מידם ויצר אתו בחרט ויעשהו עגל מסכה ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

32:5 וירא אהרן ויבן מזבח לפניו ויקרא אהרן ויאמר חג ליהוה מחר

32:6 וישכימו ממחרת ויעלו עלת ויגשו שלמים וישב העם לאכל ושתו ויקמו לצחק

32:7 וידבר יהוה אל-משה לך-רד כי שחת עמך אשר העלית מארץ מצרים

32:8 סרו מהר מן-הדרך אשר צויתם עשו להם עגל מסכה וישתחוו-לו ויזבחו-לו ויאמרו אלה אלהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים

32:9 ויאמר יהוה אל-משה ראיתי את-העם הזה והנה עם-קשה-ערף הוא

32:10 ועתה הניחה לי ויחר-אפי בהם ואכלם ואעשה אותך לגוי גדול

32:11 ויחל משה את-פני יהוה אלהיו ויאמר למה יהוה יחרה אפך בעמך אשר הוצאת מארץ מצרים בכח גדול וביד חזקה

32:12 למה יאמרו מצרים לאמר ברעה הוציאם להרג אתם בהרים ולכלתם מעל פני האדמה שוב מחרון אפך והנחם על-הרעה לעמך

32:13 זכר לאברהם ליצחק ולישראל עבדיך אשר נשבעת להם בך ותדבר אלהם ארבה את-זרעכם ככוכבי השמים וכל-הארץ הזאת אשר אמרתי אתן לזרעכם ונחלו לעלם

32:14 וינחם יהוה על-הרעה אשר דבר לעשות לעמו

32:15 ויפן וירד משה מן-ההר ושני לחת העדת בידו לחת כתבים משני עבריהם מזה ומזה הם כתבים

32:16 והלחת מעשה אלהים המה והמכתב מכתב אלהים הוא חרות על-הלחת

32:17 וישמע יהושע את-קול העם ברעה ויאמר אל-משה קול מלחמה במחנה

32:18 ויאמר אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה קול ענות אנכי שמע

32:19 ויהי כאשר קרב אל-המחנה וירא את-העגל ומחלת ויחר-אף משה וישלך מידו את-הלחת וישבר אתם תחת ההר

32:20 ויקח את-העגל אשר עשו וישרף באש ויטחן עד אשר-דק ויזר על-פני המים וישק את-בני ישראל

32:21 ויאמר משה אל-אהרן מה-עשה לך העם הזה כי-הבאת עליו חטאה גדלה

32:22 ויאמר אהרן אל-יחר אף אדני אתה ידעת את-העם כי ברע הוא

32:23 ויאמרו לי עשה-לנו אלהים אשר ילכו לפנינו כי-זה משה האיש אשר העלנו מארץ מצרים לא ידענו מה-היה לו

32:24 ואמר להם למי זהב התפרקו ויתנו-לי ואשלכהו באש ויצא העגל הזה

32:25 וירא משה את-העם כי פרע הוא כי-פרעה אהרן לשמצה בקמיהם

32:26 ויעמד משה בשער המחנה ויאמר מי ליהוה אלי ויאספו אליו כל-בני לוי

32:27 ויאמר להם כה-אמר יהוה אלהי ישראל שימו איש-חרבו על-ירכו עברו ושובו משער לשער במחנה והרגו איש-את-אחיו ואיש את-רעהו ואיש את-קרבו

32:28 ויעשו בני-לוי כדבר משה ויפל מן-העם ביום ההוא כשלשת אלפי איש

32:29 ויאמר משה מלאו ידכם היום ליהוה כי איש בבנו ובאחיו ולתת עליכם היום ברכה

32:30 ויהי ממחרת ויאמר משה אל-העם אתם חטאתם חטאה גדלה ועתה אעלה אל-יהוה אולי אכפרה בעד חטאתכם

32:31 וישב משה אל-יהוה ויאמר אנא חטא העם הזה חטאה גדלה ויעשו להם אלהי זהב

32:32 ועתה אם-תשא חטאתם ואם-אין מחני נא מספרך אשר כתבת

32:33 ויאמר יהוה אל-משה מי אשר חטא-לי אמחנו מספרי

32:34 ועתה לך נחה את-העם אל אשר-דברתי לך הנה מלאכי ילך לפניך וביום פקדי ופקדתי עלהם חטאתם

32:35 ויגף יהוה את-העם על אשר עשו את-העגל אשר עשה אהרן

33:1 וידבר יהוה אל-משה לך עלה מזה אתה והעם אשר העלית מארץ מצרים אל-הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמר לזרעך אתננה

33:2 ושלחתי לפניך מלאך וגרשתי את-הכנעני האמרי והחתי והפרזי החוי והיבוסי

33:3 אל-ארץ זבת חלב ודבש כי לא אעלה בקרבך כי עם-קשה-ערף אתה פן-אכלך בדרך

33:4 וישמע העם את-הדבר הרע הזה ויתאבלו ולא-שתו איש עדיו עליו

33:5 ויאמר יהוה אל-משה אמר אל-בני-ישראל אתם עם-קשה-ערף רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך ועתה הורד עדיך מעליך ואדעה מה אעשה-לך

33:6 ויתנצלו בני-ישראל את-עדים מהר חורב

33:7 ומשה יקח את-האהל ונטה-לו מחוץ למחנה הרחק מן-המחנה וקרא לו אהל מועד והיה כל-מבקש יהוה יצא אל-אהל מועד אשר מחוץ למחנה

33:8 והיה כצאת משה אל-האהל יקומו כל-העם ונצבו איש פתח אהלו והביטו אחרי משה עד-באו האהלה

33:9 והיה כבא משה האהלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל ודבר עם-משה

33:10 וראה כל-העם את-עמוד הענן עמד פתח האהל וקם כל-העם והשתחוו איש פתח אהלו

33:11 ודבר יהוה אל-משה פנים אל-פנים כאשר ידבר איש אל-רעהו ושב אל-המחנה ומשרתו יהושע בן-נון נער לא ימיש מתוך האהל

33:12 ויאמר משה אל-יהוה ראה אתה אמר אלי העל את-העם הזה ואתה לא הודעתני את אשר-תשלח עמי ואתה אמרת ידעתיך בשם וגם-מצאת חן בעיני

33:13 ועתה אם-נא מצאתי חן בעיניך הודעני נא את-דרכך ואדעך למען אמצא-חן בעיניך וראה כי עמך הגוי הזה

33:14 ויאמר פני ילכו והנחתי לך

33:15 ויאמר אליו אם-אין פניך הלכים אל-תעלנו מזה

33:16 ובמה יודע אפוא כי-מצאתי חן בעיניך אני ועמך הלוא בלכתך עמנו ונפלינו אני ועמך מכל-העם אשר על-פני האדמה

33:17 ויאמר יהוה אל-משה גם את-הדבר הזה אשר דברת אעשה כי-מצאת חן בעיני ואדעך בשם

33:18 ויאמר הראני נא את-כבדך

33:19 ויאמר אני אעביר כל-טובי על-פניך וקראתי בשם יהוה לפניך וחנתי את-אשר אחן ורחמתי את-אשר ארחם

33:20 ויאמר לא תוכל לראת את-פני כי לא-יראני האדם וחי

33:21 ויאמר יהוה הנה מקום אתי ונצבת על-הצור

33:22 והיה בעבר כבדי ושמתיך בנקרת הצור ושכתי כפי עליך עד-עברי

33:23 והסרתי את-כפי וראית את-אחרי ופני לא יראו

34:1 ויאמר יהוה אל-משה פסל-לך שני-לחת אבנים כראשנים וכתבתי על-הלחת את-הדברים אשר היו על-הלחת הראשנים אשר שברת

34:2 והיה נכון לבקר ועלית בבקר אל-הר סיני ונצבת לי שם על-ראש ההר

34:3 ואיש לא-יעלה עמך וגם-איש אל-ירא בכל-ההר גם-הצאן והבקר אל-ירעו אל-מול ההר ההוא

34:4 ויפסל שני-לחת אבנים כראשנים וישכם משה בבקר ויעל אל-הר סיני כאשר צוה יהוה אתו ויקח בידו שני לחת אבנים

34:5 וירד יהוה בענן ויתיצב עמו שם ויקרא בשם יהוה

34:6 ויעבר יהוה על-פניו ויקרא יהוה יהוה אל רחום וחנון ארך אפים ורב-חסד ואמת

34:7 נצר חסד לאלפים נשא עון ופשע וחטאה ונקה לא ינקה פקד עון אבות על-בנים ועל-בני בנים על-שלשים ועל-רבעים

34:8 וימהר משה ויקד ארצה וישתחו

34:9 ויאמר אם-נא מצאתי חן בעיניך אדני ילך-נא אדני בקרבנו כי עם-קשה-ערף הוא וסלחת לעוננו ולחטאתנו ונחלתנו

34:10 ויאמר הנה אנכי כרת ברית נגד כל-עמך אעשה נפלאת אשר לא-נבראו בכל-הארץ ובכל-הגוים וראה כל-העם אשר-אתה בקרבו את-מעשה יהוה כי-נורא הוא אשר אני עשה עמך

34:11 שמר-לך את אשר אנכי מצוך היום הנני גרש מפניך את-האמרי והכנעני והחתי והפרזי והחוי והיבוסי

34:12 השמר לך פן-תכרת ברית ליושב הארץ אשר אתה בא עליה פן-יהיה למוקש בקרבך

34:13 כי את-מזבחתם תתצון ואת-מצבתם תשברון ואת-אשריו תכרתון

34:14 כי לא תשתחוה לאל אחר כי יהוה קנא שמו אל קנא הוא

34:15 פן-תכרת ברית ליושב הארץ וזנו אחרי אלהיהם וזבחו לאלהיהם וקרא לך ואכלת מזבחו

34:16 ולקחת מבנתיו לבניך וזנו בנתיו אחרי אלהיהן והזנו את-בניך אחרי אלהיהן

34:17 אלהי מסכה לא תעשה-לך

34:18 את-חג המצות תשמר שבעת ימים תאכל מצות אשר צויתך למועד חדש האביב כי בחדש האביב יצאת ממצרים

34:19 כל-פטר רחם לי וכל-מקנך תזכר פטר שור ושה

34:20 ופטר חמור תפדה בשה ואם-לא תפדה וערפתו כל בכור בניך תפדה ולא-יראו פני ריקם

34:21 ששת ימים תעבד וביום השביעי תשבת בחריש ובקציר תשבת

34:22 וחג שבעת תעשה לך בכורי קציר חטים וחג האסיף תקופת השנה

34:23 שלש פעמים בשנה יראה כל-זכורך את-פני האדן יהוה אלהי ישראל

34:24 כי-אוריש גוים מפניך והרחבתי את-גבלך ולא-יחמד איש את-ארצך בעלתך לראות את-פני יהוה אלהיך שלש פעמים בשנה

34:25 לא-תשחט על-חמץ דם-זבחי ולא-ילין לבקר זבח חג הפסח

34:26 ראשית בכורי אדמתך תביא בית יהוה אלהיך לא-תבשל גדי בחלב אמו

34:27 ויאמר יהוה אל-משה כתב-לך את-הדברים האלה כי על-פי הדברים האלה כרתי אתך ברית ואת-ישראל

34:28 ויהי-שם עם-יהוה ארבעים יום וארבעים לילה לחם לא אכל ומים לא שתה ויכתב על-הלחת את דברי הברית עשרת הדברים

34:29 ויהי ברדת משה מהר סיני ושני לחת העדת ביד-משה ברדתו מן-ההר ומשה לא-ידע כי קרן עור פניו בדברו אתו

34:30 וירא אהרן וכל-בני ישראל את-משה והנה קרן עור פניו וייראו מגשת אליו

34:31 ויקרא אלהם משה וישבו אליו אהרן וכל-הנשאים בעדה וידבר משה אלהם

34:32 ואחרי-כן נגשו כל-בני ישראל ויצום את כל-אשר דבר יהוה אתו בהר סיני

34:33 ויכל משה מדבר אתם ויתן על-פניו מסוה

34:34 ובבא משה לפני יהוה לדבר אתו יסיר את-המסוה עד-צאתו ויצא ודבר אל-בני ישראל את אשר יצוה

34:35 וראו בני-ישראל את-פני משה כי קרן עור פני משה והשיב משה את-המסוה על-פניו עד-באו לדבר אתו

35:1 ויקהל משה את-כל-עדת בני ישראל ויאמר אלהם אלה הדברים אשר-צוה יהוה לעשת אתם

35:2 ששת ימים תעשה מלאכה וביום השביעי יהיה לכם קדש שבת שבתון ליהוה כל-העשה בו מלאכה יומת

35:3 לא-תבערו אש בכל משבתיכם ביום השבת

35:4 ויאמר משה אל-כל-עדת בני-ישראל לאמר זה הדבר אשר-צוה יהוה לאמר

35:5 קחו מאתכם תרומה ליהוה כל נדיב לבו יביאה את תרומת יהוה זהב וכסף ונחשת

35:6 ותכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים

35:7 וערת אילם מאדמים וערת תחשים ועצי שטים

35:8 ושמן למאור ובשמים לשמן המשחה ולקטרת הסמים

35:9 ואבני-שהם ואבני מלאים לאפוד ולחשן

35:10 וכל-חכם-לב בכם יבאו ויעשו את כל-אשר צוה יהוה

35:11 את-המשכן את-אהלו ואת-מכסהו את-קרסיו ואת-קרשיו את-בריחו את-עמדיו ואת-אדניו

35:12 את-הארן ואת-בדיו את-הכפרת ואת פרכת המסך

35:13 את-השלחן ואת-בדיו ואת-כל-כליו ואת לחם הפנים

35:14 ואת-מנרת המאור ואת-כליה ואת-נרתיה ואת שמן המאור

35:15 ואת-מזבח הקטרת ואת-בדיו ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת-מסך הפתח לפתח המשכן

35:16 את מזבח העלה ואת-מכבר הנחשת אשר-לו את-בדיו ואת-כל-כליו את-הכיר ואת-כנו

35:17 את קלעי החצר את-עמדיו ואת-אדניה ואת מסך שער החצר

35:18 את-יתדת המשכן ואת-יתדת החצר ואת-מיתריהם

35:19 את-בגדי השרד לשרת בקדש את-בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת-בגדי בניו לכהן

35:20 ויצאו כל-עדת בני-ישראל מלפני משה

35:21 ויבאו כל-איש אשר-נשאו לבו וכל אשר נדבה רוחו אתו הביאו את-תרומת יהוה למלאכת אהל מועד ולכל-עבדתו ולבגדי הקדש

35:22 ויבאו האנשים על-הנשים כל נדיב לב הביאו חח ונזם וטבעת וכומז כל-כלי זהב וכל-איש אשר הניף תנופת זהב ליהוה

35:23 וכל-איש אשר-נמצא אתו תכלת וארגמן ותולעת שני ושש ועזים וערת אילם מאדמים וערת תחשים הביאו

35:24 כל-מרים תרומת כסף ונחשת הביאו את תרומת יהוה וכל אשר נמצא אתו עצי שטים לכל-מלאכת העבדה הביאו

35:25 וכל-אשה חכמת-לב בידיה טוו ויביאו מטוה את-התכלת ואת-הארגמן את-תולעת השני ואת-השש

35:26 וכל-הנשים אשר נשא לבן אתנה בחכמה טוו את-העזים

35:27 והנשאם הביאו את אבני השהם ואת אבני המלאים לאפוד ולחשן

35:28 ואת-הבשם ואת-השמן למאור ולשמן המשחה ולקטרת הסמים

35:29 כל-איש ואשה אשר נדב לבם אתם להביא לכל-המלאכה אשר צוה יהוה לעשות ביד-משה הביאו בני-ישראל נדבה ליהוה

35:30 ויאמר משה אל-בני ישראל ראו קרא יהוה בשם בצלאל בן-אורי בן-חור למטה יהודה

35:31 וימלא אתו רוח אלהים בחכמה בתבונה ובדעת ובכל-מלאכה

35:32 ולחשב מחשבת לעשת בזהב ובכסף ובנחשת

35:33 ובחרשת אבן למלאת ובחרשת עץ לעשות בכל-מלאכת מחשבת

35:34 ולהורת נתן בלבו הוא ואהליאב בן-אחיסמך למטה-דן

35:35 מלא אתם חכמת-לב לעשות כל-מלאכת חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן בתולעת השני ובשש וארג עשי כל-מלאכה וחשבי מחשבת

36:1 ועשה בצלאל ואהליאב וכל איש חכם-לב אשר נתן יהוה חכמה ותבונה בהמה לדעת לעשת את-כל-מלאכת עבדת הקדש לכל אשר-צוה יהוה

36:2 ויקרא משה אל-בצלאל ואל-אהליאב ואל כל-איש חכם-לב אשר נתן יהוה חכמה בלבו כל אשר נשאו לבו לקרבה אל-המלאכה לעשת אתה

36:3 ויקחו מלפני משה את כל-התרומה אשר הביאו בני ישראל למלאכת עבדת הקדש לעשת אתה והם הביאו אליו עוד נדבה בבקר בבקר

36:4 ויבאו כל-החכמים העשים את כל-מלאכת הקדש איש-איש ממלאכתו אשר-המה עשים

36:5 ויאמרו אל-משה לאמר מרבים העם להביא מדי העבדה למלאכה אשר-צוה יהוה לעשת אתה

36:6 ויצו משה ויעבירו קול במחנה לאמר איש ואשה אל-יעשו-עוד מלאכה לתרומת הקדש ויכלא העם מהביא

36:7 והמלאכה היתה דים לכל-המלאכה לעשות אתה והותר

36:8 ויעשו כל-חכם-לב בעשי המלאכה את-המשכן עשר יריעת שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני כרבים מעשה חשב עשה אתם

36:9 ארך היריעה האחת שמנה ועשרים באמה ורחב ארבע באמה היריעה האחת מדה אחת לכל-היריעת

36:10 ויחבר את-חמש היריעת אחת אל-אחת וחמש יריעת חבר אחת אל-אחת

36:11 ויעש ללאת תכלת על שפת היריעה האחת מקצה במחברת כן עשה בשפת היריעה הקיצונה במחברת השנית

36:12 חמשים ללאת עשה ביריעה האחת וחמשים ללאת עשה בקצה היריעה אשר במחברת השנית מקבילת הללאת אחת אל-אחת

36:13 ויעש חמשים קרסי זהב ויחבר את-היריעת אחת אל-אחת בקרסים ויהי המשכן אחד

36:14 ויעש יריעת עזים לאהל על-המשכן עשתי-עשרה יריעת עשה אתם

36:15 ארך היריעה האחת שלשים באמה וארבע אמות רחב היריעה האחת מדה אחת לעשתי עשרה יריעת

36:16 ויחבר את-חמש היריעת לבד ואת-שש היריעת לבד

36:17 ויעש ללאת חמשים על שפת היריעה הקיצנה במחברת וחמשים ללאת עשה על-שפת היריעה החברת השנית

36:18 ויעש קרסי נחשת חמשים לחבר את-האהל להית אחד

36:19 ויעש מכסה לאהל ערת אילם מאדמים ומכסה ערת תחשים מלמעלה

36:20 ויעש את-הקרשים למשכן עצי שטים עמדים

36:21 עשר אמת ארך הקרש ואמה וחצי האמה רחב הקרש האחד

36:22 שתי ידת לקרש האחד משלבת אחת אל-אחת כן עשה לכל קרשי המשכן

36:23 ויעש את-הקרשים למשכן עשרים קרשים לפאת נגב תימנה

36:24 וארבעים אדני-כסף עשה תחת עשרים הקרשים שני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו ושני אדנים תחת-הקרש האחד לשתי ידתיו

36:25 ולצלע המשכן השנית לפאת צפון עשה עשרים קרשים

36:26 וארבעים אדניהם כסף שני אדנים תחת הקרש האחד ושני אדנים תחת הקרש האחד

36:27 ולירכתי המשכן ימה עשה ששה קרשים

36:28 ושני קרשים עשה למקצעת המשכן בירכתים

36:29 והיו תואמם מלמטה ויחדו יהיו תמים אל-ראשו אל-הטבעת האחת כן עשה לשניהם לשני המקצעת

36:30 והיו שמנה קרשים ואדניהם כסף ששה עשר אדנים שני אדנים שני אדנים תחת הקרש האחד

36:31 ויעש בריחי עצי שטים חמשה לקרשי צלע-המשכן האחת

36:32 וחמשה בריחם לקרשי צלע-המשכן השנית וחמשה בריחם לקרשי המשכן לירכתים ימה

36:33 ויעש את-הבריח התיכן לברח בתוך הקרשים מן-הקצה אל-הקצה

36:34 ואת-הקרשים צפה זהב ואת-טבעתם עשה זהב בתים לבריחם ויצף את-הבריחם זהב

36:35 ויעש את-הפרכת תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה חשב עשה אתה כרבים

36:36 ויעש לה ארבעה עמודי שטים ויצפם זהב וויהם זהב ויצק להם ארבעה אדני-כסף

36:37 ויעש מסך לפתח האהל תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר מעשה רקם

36:38 ואת-עמודיו חמשה ואת-וויהם וצפה ראשיהם וחשקיהם זהב ואדניהם חמשה נחשת

37:1 ויעש בצלאל את-הארן עצי שטים אמתים וחצי ארכו ואמה וחצי רחבו ואמה וחצי קמתו

37:2 ויצפהו זהב טהור מבית ומחוץ ויעש לו זר זהב סביב

37:3 ויצק לו ארבע טבעת זהב על ארבע פעמתיו ושתי טבעת על-צלעו האחת ושתי טבעת על-צלעו השנית

37:4 ויעש בדי עצי שטים ויצף אתם זהב

37:5 ויבא את-הבדים בטבעת על צלעת הארן לשאת את-הארן

37:6 ויעש כפרת זהב טהור אמתים וחצי ארכה ואמה וחצי רחבה

37:7 ויעש שני כרבים זהב מקשה עשה אתם משני קצות הכפרת

37:8 כרוב-אחד מקצה מזה וכרוב-אחד מקצה מזה מן-הכפרת עשה את-הכרבים משני קצוותו

37:9 ויהיו הכרבים פרשי כנפים למעלה סככים בכנפיהם על-הכפרת ופניהם איש אל-אחיו אל-הכפרת היו פני הכרבים

37:10 ויעש את-השלחן עצי שטים אמתים ארכו ואמה רחבו ואמה וחצי קמתו

37:11 ויצף אתו זהב טהור ויעש לו זר זהב סביב

37:12 ויעש לו מסגרת טפח סביב ויעש זר-זהב למסגרתו סביב

37:13 ויצק לו ארבע טבעת זהב ויתן את-הטבעת על ארבע הפאת אשר לארבע רגליו

37:14 לעמת המסגרת היו הטבעת בתים לבדים לשאת את-השלחן

37:15 ויעש את-הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב לשאת את-השלחן

37:16 ויעש את-הכלים אשר על-השלחן את-קערתיו ואת-כפתיו ואת מנקיתיו ואת-הקשות אשר יסך בהן זהב טהור

37:17 ויעש את-המנרה זהב טהור מקשה עשה את-המנרה ירכה וקנה גביעיה כפתריה ופרחיה ממנה היו

37:18 וששה קנים יצאים מצדיה שלשה קני מנרה מצדה האחד ושלשה קני מנרה מצדה השני

37:19 שלשה גבעים משקדים בקנה האחד כפתר ופרח ושלשה גבעים משקדים בקנה אחד כפתר ופרח כן לששת הקנים היצאים מן-המנרה

37:20 ובמנרה ארבעה גבעים משקדים כפתריה ופרחיה

37:21 וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת שני הקנים ממנה וכפתר תחת-שני הקנים ממנה לששת הקנים היצאים ממנה

37:22 כפתריהם וקנתם ממנה היו כלה מקשה אחת זהב טהור

37:23 ויעש את-נרתיה שבעה ומלקחיה ומחתתיה זהב טהור

37:24 ככר זהב טהור עשה אתה ואת כל-כליה

37:25 ויעש את-מזבח הקטרת עצי שטים אמה ארכו ואמה רחבו רבוע ואמתים קמתו ממנו היו קרנתיו

37:26 ויצף אתו זהב טהור את-גגו ואת-קירתיו סביב ואת-קרנתיו ויעש לו זר זהב סביב

37:27 ושתי טבעת זהב עשה-לו מתחת לזרו על שתי צלעתיו על שני צדיו לבתים לבדים לשאת אתו בהם

37:28 ויעש את-הבדים עצי שטים ויצף אתם זהב

37:29 ויעש את-שמן המשחה קדש ואת-קטרת הסמים טהור מעשה רקח

38:1 ויעש את-מזבח העלה עצי שטים חמש אמות ארכו וחמש-אמות רחבו רבוע ושלש אמות קמתו

38:2 ויעש קרנתיו על ארבע פנתיו ממנו היו קרנתיו ויצף אתו נחשת

38:3 ויעש את-כל-כלי המזבח את-הסירת ואת-היעים ואת-המזרקת את-המזלגת ואת-המחתת כל-כליו עשה נחשת

38:4 ויעש למזבח מכבר מעשה רשת נחשת תחת כרכבו מלמטה עד-חציו

38:5 ויצק ארבע טבעת בארבע הקצות למכבר הנחשת בתים לבדים

38:6 ויעש את-הבדים עצי שטים ויצף אתם נחשת

38:7 ויבא את-הבדים בטבעת על צלעת המזבח לשאת אתו בהם נבוב לחת עשה אתו

38:8 ויעש את הכיור נחשת ואת כנו נחשת במראת הצבאת אשר צבאו פתח אהל מועד

38:9 ויעש את-החצר לפאת נגב תימנה קלעי החצר שש משזר מאה באמה

38:10 עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף

38:11 ולפאת צפון מאה באמה עמודיהם עשרים ואדניהם עשרים נחשת ווי העמודים וחשקיהם כסף

38:12 ולפאת-ים קלעים חמשים באמה עמודיהם עשרה ואדניהם עשרה ווי העמדים וחשוקיהם כסף

38:13 ולפאת קדמה מזרחה חמשים אמה

38:14 קלעים חמש-עשרה אמה אל-הכתף עמודיהם שלשה ואדניהם שלשה

38:15 ולכתף השנית מזה ומזה לשער החצר קלעים חמש עשרה אמה עמדיהם שלשה ואדניהם שלשה

38:16 כל-קלעי החצר סביב שש משזר

38:17 והאדנים לעמדים נחשת ווי העמודים וחשוקיהם כסף וצפוי ראשיהם כסף והם מחשקים כסף כל עמדי החצר

38:18 ומסך שער החצר מעשה רקם תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר ועשרים אמה ארך וקומה ברחב חמש אמות לעמת קלעי החצר

38:19 ועמדיהם ארבעה ואדניהם ארבעה נחשת וויהם כסף וצפוי ראשיהם וחשקיהם כסף

38:20 וכל-היתדת למשכן ולחצר סביב נחשת

38:21 אלה פקודי המשכן משכן העדת אשר פקד על-פי משה עבדת הלוים ביד איתמר בן-אהרן הכהן

38:22 ובצלאל בן-אורי בן-חור למטה יהודה עשה את כל-אשר-צוה יהוה את-משה

38:23 ואתו אהליאב בן-אחיסמך למטה-דן חרש וחשב ורקם בתכלת ובארגמן ובתולעת השני ובשש

38:24 כל-הזהב העשוי למלאכה בכל מלאכת הקדש ויהי זהב התנופה תשע ועשרים ככר ושבע מאות ושלשים שקל בשקל הקדש

38:25 וכסף פקודי העדה מאת ככר ואלף ושבע מאות וחמשה ושבעים שקל בשקל הקדש

38:26 בקע לגלגלת מחצית השקל בשקל הקדש לכל העבר על-הפקדים מבן עשרים שנה ומעלה לשש-מאות אלף ושלשת אלפים וחמש מאות וחמשים

38:27 ויהי מאת ככר הכסף לצקת את אדני הקדש ואת אדני הפרכת מאת אדנים למאת הככר ככר לאדן

38:28 ואת-האלף ושבע המאות וחמשה ושבעים עשה ווים לעמודים וצפה ראשיהם וחשק אתם

38:29 ונחשת התנופה שבעים ככר ואלפים וארבע-מאות שקל

38:30 ויעש בה את-אדני פתח אהל מועד ואת מזבח הנחשת ואת-מכבר הנחשת אשר-לו ואת כל-כלי המזבח

38:31 ואת-אדני החצר סביב ואת-אדני שער החצר ואת כל-יתדת המשכן ואת-כל-יתדת החצר סביב

39:1 ומן-התכלת והארגמן ותולעת השני עשו בגדי-שרד לשרת בקדש ויעשו את-בגדי הקדש אשר לאהרן כאשר צוה יהוה את-משה

39:2 ויעש את-האפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

39:3 וירקעו את-פחי הזהב וקצץ פתילם לעשות בתוך התכלת ובתוך הארגמן ובתוך תולעת השני ובתוך השש מעשה חשב

39:4 כתפת עשו-לו חברת על-שני קצוותו חבר

39:5 וחשב אפדתו אשר עליו ממנו הוא כמעשהו זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר כאשר צוה יהוה את-משה

39:6 ויעשו את-אבני השהם מסבת משבצת זהב מפתחת פתוחי חותם על-שמות בני ישראל

39:7 וישם אתם על כתפת האפד אבני זכרון לבני ישראל כאשר צוה יהוה את-משה

39:8 ויעש את-החשן מעשה חשב כמעשה אפד זהב תכלת וארגמן ותולעת שני ושש משזר

39:9 רבוע היה כפול עשו את-החשן זרת ארכו וזרת רחבו כפול

39:10 וימלאו-בו ארבעה טורי אבן טור אדם פטדה וברקת הטור האחד

39:11 והטור השני נפך ספיר ויהלם

39:12 והטור השלישי לשם שבו ואחלמה

39:13 והטור הרביעי תרשיש שהם וישפה מוסבת משבצת זהב במלאתם

39:14 והאבנים על-שמת בני-ישראל הנה שתים עשרה על-שמתם פתוחי חתם איש על-שמו לשנים עשר שבט

39:15 ויעשו על-החשן שרשרת גבלת מעשה עבת זהב טהור

39:16 ויעשו שתי משבצת זהב ושתי טבעת זהב ויתנו את-שתי הטבעת על-שני קצות החשן

39:17 ויתנו שתי העבתת הזהב על-שתי הטבעת על-קצות החשן

39:18 ואת שתי קצות שתי העבתת נתנו על-שתי המשבצת ויתנם על-כתפת האפד אל-מול פניו

39:19 ויעשו שתי טבעת זהב וישימו על-שני קצות החשן על-שפתו אשר אל-עבר האפד ביתה

39:20 ויעשו שתי טבעת זהב ויתנם על-שתי כתפת האפד מלמטה ממול פניו לעמת מחברתו ממעל לחשב האפד

39:21 וירכסו את-החשן מטבעתיו אל-טבעת האפד בפתיל תכלת להית על-חשב האפד ולא-יזח החשן מעל האפד כאשר צוה יהוה את-משה

39:22 ויעש את-מעיל האפד מעשה ארג כליל תכלת

39:23 ופי-המעיל בתוכו כפי תחרא שפה לפיו סביב לא יקרע

39:24 ויעשו על-שולי המעיל רמוני תכלת וארגמן ותולעת שני משזר

39:25 ויעשו פעמני זהב טהור ויתנו את-הפעמנים בתוך הרמנים על-שולי המעיל סביב בתוך הרמנים

39:26 פעמן ורמן פעמן ורמן על-שולי המעיל סביב לשרת כאשר צוה יהוה את-משה

39:27 ויעשו את-הכתנת שש מעשה ארג לאהרן ולבניו

39:28 ואת המצנפת שש ואת-פארי המגבעת שש ואת-מכנסי הבד שש משזר

39:29 ואת-האבנט שש משזר ותכלת וארגמן ותולעת שני מעשה רקם כאשר צוה יהוה את-משה

39:30 ויעשו את-ציץ נזר-הקדש זהב טהור ויכתבו עליו מכתב פתוחי חותם קדש ליהוה

39:31 ויתנו עליו פתיל תכלת לתת על-המצנפת מלמעלה כאשר צוה יהוה את-משה

39:32 ותכל כל-עבדת משכן אהל מועד ויעשו בני ישראל ככל אשר צוה יהוה את-משה כן עשו

39:33 ויביאו את-המשכן אל-משה את-האהל ואת-כל-כליו קרסיו קרשיו בריחו ועמדיו ואדניו

39:34 ואת-מכסה עורת האילם המאדמים ואת-מכסה ערת התחשים ואת פרכת המסך

39:35 את-ארון העדת ואת-בדיו ואת הכפרת

39:36 את-השלחן את-כל-כליו ואת לחם הפנים

39:37 את-המנרה הטהרה את-נרתיה נרת המערכה ואת-כל-כליה ואת שמן המאור

39:38 ואת מזבח הזהב ואת שמן המשחה ואת קטרת הסמים ואת מסך פתח האהל

39:39 את מזבח הנחשת ואת-מכבר הנחשת אשר-לו את-בדיו ואת-כל-כליו את-הכיר ואת-כנו

39:40 את קלעי החצר את-עמדיה ואת-אדניה ואת-המסך לשער החצר את-מיתריו ויתדתיה ואת כל-כלי עבדת המשכן לאהל מועד

39:41 את-בגדי השרד לשרת בקדש את-בגדי הקדש לאהרן הכהן ואת-בגדי בניו לכהן

39:42 ככל אשר-צוה יהוה את-משה כן עשו בני ישראל את כל-העבדה

39:43 וירא משה את-כל-המלאכה והנה עשו אתה כאשר צוה יהוה כן עשו ויברך אתם משה

40:1 וידבר יהוה אל-משה לאמר

40:2 ביום-החדש הראשון באחד לחדש תקים את-משכן אהל מועד

40:3 ושמת שם את ארון העדות וסכת על-הארן את-הפרכת

40:4 והבאת את-השלחן וערכת את-ערכו והבאת את-המנרה והעלית את-נרתיה

40:5 ונתתה את-מזבח הזהב לקטרת לפני ארון העדת ושמת את-מסך הפתח למשכן

40:6 ונתתה את מזבח העלה לפני פתח משכן אהל-מועד

40:7 ונתת את-הכיר בין-אהל מועד ובין המזבח ונתת שם מים

40:8 ושמת את-החצר סביב ונתת את-מסך שער החצר

40:9 ולקחת את-שמן המשחה ומשחת את-המשכן ואת-כל-אשר-בו וקדשת אתו ואת-כל-כליו והיה קדש

40:10 ומשחת את-מזבח העלה ואת-כל-כליו וקדשת את-המזבח והיה המזבח קדש קדשים

40:11 ומשחת את-הכיר ואת-כנו וקדשת אתו

40:12 והקרבת את-אהרן ואת-בניו אל-פתח אהל מועד ורחצת אתם במים

40:13 והלבשת את-אהרן את בגדי הקדש ומשחת אתו וקדשת אתו וכהן לי

40:14 ואת-בניו תקריב והלבשת אתם כתנת

40:15 ומשחת אתם כאשר משחת את-אביהם וכהנו לי והיתה להית להם משחתם לכהנת עולם לדרתם

40:16 ויעש משה ככל אשר צוה יהוה אתו כן עשה

40:17 ויהי בחדש הראשון בשנה השנית באחד לחדש הוקם המשכן

40:18 ויקם משה את-המשכן ויתן את-אדניו וישם את-קרשיו ויתן את-בריחיו ויקם את-עמודיו

40:19 ויפרש את-האהל על-המשכן וישם את-מכסה האהל עליו מלמעלה כאשר צוה יהוה את-משה

40:20 ויקח ויתן את-העדת אל-הארן וישם את-הבדים על-הארן ויתן את-הכפרת על-הארן מלמעלה

40:21 ויבא את-הארן אל-המשכן וישם את פרכת המסך ויסך על ארון העדות כאשר צוה יהוה את-משה

40:22 ויתן את-השלחן באהל מועד על ירך המשכן צפנה מחוץ לפרכת

40:23 ויערך עליו ערך לחם לפני יהוה כאשר צוה יהוה את-משה

40:24 וישם את-המנרה באהל מועד נכח השלחן על ירך המשכן נגבה

40:25 ויעל הנרת לפני יהוה כאשר צוה יהוה את-משה

40:26 וישם את-מזבח הזהב באהל מועד לפני הפרכת

40:27 ויקטר עליו קטרת סמים כאשר צוה יהוה את-משה

40:28 וישם את-מסך הפתח למשכן

40:29 ואת מזבח העלה שם פתח משכן אהל-מועד ויעל עליו את-העלה ואת-המנחה כאשר צוה יהוה את-משה

40:30 וישם את-הכיר בין-אהל מועד ובין המזבח ויתן שמה מים לרחצה

40:31 ורחצו ממנו משה ואהרן ובניו את-ידיהם ואת-רגליהם

40:32 בבאם אל-אהל מועד ובקרבתם אל-המזבח ירחצו כאשר צוה יהוה את-משה

40:33 ויקם את-החצר סביב למשכן ולמזבח ויתן את-מסך שער החצר ויכל משה את-המלאכה

40:34 ויכס הענן את-אהל מועד וכבוד יהוה מלא את-המשכן

40:35 ולא-יכל משה לבוא אל-אהל מועד כי-שכן עליו הענן וכבוד יהוה מלא את-המשכן

40:36 ובהעלות הענן מעל המשכן יסעו בני ישראל בכל מסעיהם

40:37 ואם-לא יעלה הענן ולא יסעו עד-יום העלתו

40:38 כי ענן יהוה על-המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל-בית-ישראל בכל-מסעיהם