Johan

1:1 ויהי דבר-יהוה אל-יונה בן-אמתי לאמר

1:2 קום לך אל-נינוה העיר הגדולה וקרא עליה כי-עלתה רעתם לפני

1:3 ויקם יונה לברח תרשישה מלפני יהוה וירד יפו וימצא אניה באה תרשיש ויתן שכרה וירד בה לבוא עמהם תרשישה מלפני יהוה

1:4 ויהוה הטיל רוח-גדולה אל-הים ויהי סער-גדול בים והאניה חשבה להשבר

1:5 וייראו המלחים ויזעקו איש אל-אלהיו ויטלו את-הכלים אשר באניה אל-הים להקל מעליהם ויונה ירד אל-ירכתי הספינה וישכב וירדם

1:6 ויקרב אליו רב החבל ויאמר לו מה-לך נרדם קום קרא אל-אלהיך אולי יתעשת האלהים לנו ולא נאבד

1:7 ויאמרו איש אל-רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשלמי הרעה הזאת לנו ויפלו גורלות ויפל הגורל על-יונה

1:8 ויאמרו אליו הגידה-נא לנו באשר למי-הרעה הזאת לנו מה-מלאכתך ומאין תבוא מה ארצך ואי-מזה עם אתה

1:9 ויאמר אליהם עברי אנכי ואת-יהוה אלהי השמים אני ירא אשר-עשה את-הים ואת-היבשה

1:10 וייראו האנשים יראה גדולה ויאמרו אליו מה-זאת עשית כי-ידעו האנשים כי-מלפני יהוה הוא ברח כי הגיד להם

1:11 ויאמרו אליו מה-נעשה לך וישתק הים מעלינו כי הים הולך וסער

1:12 ויאמר אליהם שאוני והטילני אל-הים וישתק הים מעליכם כי יודע אני כי בשלי הסער הגדול הזה עליכם

1:13 ויחתרו האנשים להשיב אל-היבשה ולא יכלו כי הים הולך וסער עליהם

1:14 ויקראו אל-יהוה ויאמרו אנה יהוה אל-נא נאבדה בנפש האיש הזה ואל-תתן עלינו דם נקיא כי-אתה יהוה כאשר חפצת עשית

1:15 וישאו את-יונה ויטלהו אל-הים ויעמד הים מזעפו

1:16 וייראו האנשים יראה גדולה את-יהוה ויזבחו-זבח ליהוה וידרו נדרים

2:1 וימן יהוה דג גדול לבלע את-יונה ויהי יונה במעי הדג שלשה ימים ושלשה לילות

2:2 ויתפלל יונה אל-יהוה אלהיו ממעי הדגה

2:3 ויאמר קראתי מצרה לי אל-יהוה ויענני מבטן שאול שועתי שמעת קולי

2:4 ותשליכני מצולה בלבב ימים ונהר יסבבני כל-משבריך וגליך עלי עברו

2:5 ואני אמרתי נגרשתי מנגד עיניך אך אוסיף להביט אל-היכל קדשך

2:6 אפפוני מים עד-נפש תהום יסבבני סוף חבוש לראשי

2:7 לקצבי הרים ירדתי הארץ ברחיה בעדי לעולם ותעל משחת חיי יהוה אלהי

2:8 בהתעטף עלי נפשי את-יהוה זכרתי ותבוא אליך תפלתי אל-היכל קדשך

2:9 משמרים הבלי-שוא חסדם יעזבו

2:10 ואני בקול תודה אזבחה-לך אשר נדרתי אשלמה ישועתה ליהוה

2:11 ויאמר יהוה לדג ויקא את-יונה אל-היבשה

3:1 ויהי דבר-יהוה אל-יונה שנית לאמר

3:2 קום לך אל-נינוה העיר הגדולה וקרא אליה את-הקריאה אשר אנכי דבר אליך

3:3 ויקם יונה וילך אל-נינוה כדבר יהוה ונינוה היתה עיר-גדולה לאלהים מהלך שלשת ימים

3:4 ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת

3:5 ויאמינו אנשי נינוה באלהים ויקראו-צום וילבשו שקים מגדולם ועד-קטנם

3:6 ויגע הדבר אל-מלך נינוה ויקם מכסאו ויעבר אדרתו מעליו ויכס שק וישב על-האפר

3:7 ויזעק ויאמר בנינוה מטעם המלך וגדליו לאמר האדם והבהמה הבקר והצאן אל-יטעמו מאומה אל-ירעו ומים אל-ישתו

3:8 ויתכסו שקים האדם והבהמה ויקראו אל-אלהים בחזקה וישבו איש מדרכו הרעה ומן-החמס אשר בכפיהם

3:9 מי-יודע ישוב ונחם האלהים ושב מחרון אפו ולא נאבד

3:10 וירא האלהים את-מעשיהם כי-שבו מדרכם הרעה וינחם האלהים על-הרעה אשר-דבר לעשות-להם ולא עשה

4:1 וירע אל-יונה רעה גדולה ויחר לו

4:2 ויתפלל אל-יהוה ויאמר אנה יהוה הלוא-זה דברי עד-היותי על-אדמתי על-כן קדמתי לברח תרשישה כי ידעתי כי אתה אל-חנון ורחום ארך אפים ורב-חסד ונחם על-הרעה

4:3 ועתה יהוה קח-נא את-נפשי ממני כי טוב מותי מחיי

4:4 ויאמר יהוה ההיטב חרה לך

4:5 ויצא יונה מן-העיר וישב מקדם לעיר ויעש לו שם סכה וישב תחתיה בצל עד אשר יראה מה-יהיה בעיר

4:6 וימן יהוה-אלהים קיקיון ויעל מעל ליונה להיות צל על-ראשו להציל לו מרעתו וישמח יונה על-הקיקיון שמחה גדולה

4:7 וימן האלהים תולעת בעלות השחר למחרת ותך את-הקיקיון וייבש

4:8 ויהי כזרח השמש וימן אלהים רוח קדים חרישית ותך השמש על-ראש יונה ויתעלף וישאל את-נפשו למות ויאמר טוב מותי מחיי

4:9 ויאמר אלהים אל-יונה ההיטב חרה-לך על-הקיקיון ויאמר היטב חרה-לי עד-מות

4:10 ויאמר יהוה אתה חסת על-הקיקיון אשר לא-עמלת בו ולא גדלתו שבן-לילה היה ובן-לילה אבד

4:11 ואני לא אחוס על-נינוה העיר הגדולה אשר יש-בה הרבה משתים-עשרה רבו אדם אשר לא-ידע בין-ימינו לשמאלו ובהמה רבה